יומן הכרת תודה ויזואלי: מה עושים כשרשימת התודה כבר לא עובדת?

יומן הכרת תודה ויזואלי: מה עושים כשרשימת התודה כבר לא עובדת?

יומן הכרת תודה ויזואלי: מה עושים כשרשימת התודה כבר לא עובדת?

יומן הכרת תודה ויזואלי הוא יומן שבו מודים בעזרת צבע, דימוי ומעט מילים, במקום רשימה כתובה של שלושה דברים. כל דף מוקדש לדבר אחד שכבר קיים בחיים שלך, ואת נשארת איתו מספיק זמן כדי לתת לו מקום. וביום שבו אין על מה להודות, מותר להכניס לדף גם את מה שקשה.

שמי רקפת הדר, אני מטפלת באמנות, סופרת ובעלת בית הספר להכשרת מלוות דרך ליצירה ביומן ויזואלי בשיטת "דפי נפש". כל חיי כתבתי יומן, ואת היומן הוויזואלי גיליתי כחודשיים לפני שאמא שלי חלתה בסרטן. הוא ליווה אותי בתקופה הקשה של המחלה שלה. בהתחלה כתבתי בו הרבה, ועם השנים הצורך שלי בטקסט ארוך הלך וקטן, עד שהספיקו לי כמה מילים, מעין מילות קוד, ליד הצבע והדימוי. רוב מה שיש ברשת על יומן הכרת תודה הוא הוראות: מה לכתוב, כמה ומתי. כאן תמצאי את מה שחסר שם: מה עושים כשהמילים נשחקו, איך יוצרים דף תודה בצבע ובדימוי, ומה עושים ביום שבו אין על מה להודות.

למה רשימה של שלושה דברים מפסיקה לעבוד?

ביומן הכרת תודה רגיל את כותבת כל ערב שלושה עד חמישה דברים שאת מודה עליהם. זה פשוט ולוקח כמה דקות.

ואז, לפעמים, משהו נשחק. הרשימה מתחילה לחזור על עצמה: הבריאות, הילדים, הקפה של הבוקר. היד כותבת את התשובה עוד לפני שהלב הספיק להרגיש אותה. המילים הנכונות מגיעות מהר, ובאותה מהירות הן גם חולפות.

כפולה ביומן ויזואלי בוורוד ובכחול, עץ שחור מצויר, תצלום בשחור לבן של גבר והשאלה מה קורה כשמאבדים את המילים
כפולה מהיומן שלי, ובמרכזה כתוב: "מה קורה כשמאבדים את המילים?"

ובתקופה קשה, כשאת הכי צריכה כוח, דווקא אז מתיש לחפש שלושה דברים טובים בכל ערב.

האם יומן הכרת תודה באמת עובד?

כן, במידה, ובתנאי שהוא לא נעשה חובה. שלושה מחקרים שכדאי להכיר:

  • אמונס ומקולוף, 2003. רוברט אמונס ומייקל מקולוף ביקשו מקבוצה אחת לכתוב פעם בשבוע, במשך עשרה שבועות, על דברים שהם מודים עליהם. מי שכתבו על תודה דיווחו על מצב רוח טוב יותר ועל יותר אופטימיות לגבי העתיד, לעומת מי שכתבו על מה שהטריד אותם או סתם על אירועים מהשבוע.
  • ליובומירסקי ושותפיה, 2005. סוניה ליובומירסקי ביקשה מסטודנטים למנות את הדברים הטובים בחייהם במשך שישה שבועות, חלקם פעם בשבוע וחלקם שלוש פעמים בשבוע. מי שמנו פעם בשבוע הרגישו טוב יותר, ואצל מי שמנו שלוש פעמים בשבוע לא נמצא שיפור. ההסבר שהציעה: כשעושים משהו לעיתים קרובות מדי, הוא מאבד את הרעננות ואת המשמעות.
  • קרג וצ'יבנס, 2021. סקירה של 27 מחקרים מצאה שתרגילי הכרת תודה הקלו על דיכאון וחרדה רק מעט יותר מפעילויות אחרות, שאין להן קשר לתודה.

מה שאני לומדת מזה: הכרת תודה יכולה להיטיב עם מצב הרוח, אבל היא לא תרופה, ופעם בשבוע עדיפה על חובה של כל ערב. נשארת השאלה איך להודות בלי שזה יהפוך למטלה, וכאן היומן הוויזואלי יכול לעזור.

מה זה יומן הכרת תודה ויזואלי?

יומן הכרת תודה ויזואלי הוא יומן שבו כל דף מוקדש לדבר אחד שאת מודה עליו, ואת יוצרת את הדף מצבע, מדימויים ומקו. המילים מגיעות רק בסוף, אם בכלל.

שיטת "דפי נפש" היא שיטה ליצירה ביומן ויזואלי, שמשלבת עקרונות מהטיפול באמנות ומהפסיכולוגיה היונגיאנית. בשיטה הזאת כל דף נבנה בשכבות מתוך שבעה אלמנטים: כוונה, קסם המקריות, רקע, דימויים, צבע, קו וטקסט. בספר שלי "מסעות ביומן הויזואלי" כתבתי שמי שמרגישה חשופה כשהיא כותבת יכולה לוותר על הטקסט, כי אין חובה להשתמש בכל האלמנטים בכל דף. אם את חדשה ביומן ויזואלי, תמצאי כאן מדריך מלא ליומן ויזואלי ולשיטת "דפי נפש".

וביומן הכרת תודה, את לא צריכה למצוא את המילים הנכונות כדי להודות. מספיק דימוי שמשך אותך, צבע שמזכיר לך את הדבר הטוב, ועשרים דקות שבהן את נשארת איתו.

רשימת תודה כתובה דף תודה ביומן ויזואלי
כמה דברים שלושה עד חמישה דבר אחד
כל כמה זמן כל ערב פעם בשבוע
מה את עושה כותבת משפט על כל דבר בוחרת דימוי, צבע וקו
המקום של המילים כל הדף מילה אחת בסוף, או בלי
כמה זמן את נשארת עם הדבר הטוב כמה דקות כעשרים דקות
ביום קשה צריך למצוא משהו טוב יש מקום גם למה שקשה

איך יוצרים דף הכרת תודה ביומן ויזואלי?

דף ביומן ויזואלי בצבעי מים: עץ שהגזע שלו יוצא מלב אדום, ענפים ירוקים ועלים זהובים על רקע כחול
דף מהיומן שלי: עץ שהגזע שלו יוצא מלב, ועלים זהובים בין הענפים.

תצטרכי יומן או כמה דפים עבים, צבעי מים, מגזין ישן או ספר שמותר לגזור ממנו, מספריים, דבק ועט שחור. כל צעד כאן הוא אחד משבעת האלמנטים של השיטה, לפי הסדר:

  1. כוונה. בחרי דבר אחד שכבר קיים בחיים שלך. רק אחד. הוא יכול להיות קטן מאוד: אור של בוקר על השולחן, שיחה טובה, מישהי שהכינה לך תה. ואם הכוונה עוד לא ברורה, אפשר להתחיל ליצור ולגלות אותה בדרך.
  2. קסם המקריות. דפדפי במגזין ותלשי כל דימוי שמוצא חן בעינייך, עוד לפני שאת יודעת למה. אל תבדקי אם הוא "מתאים לתודה". לפעמים דווקא דימוי שלא תכננת יראה לך על מה את מודה.
  3. רקע. מרחי שכבת צבע ראשונה על כל הדף, שטיפה של צבעי מים בלי תכנון. בספר כתבתי שהרקע דומה לקרקע שמניחים בה זרעים: הוא מכין את הדף לכל מה שיבוא.
  4. דימויים. מתוך מה שתלשת, הדביקי דימוי אחד או שניים שמזכירים לך את הדבר הטוב. אפשר גם לצייר במקום להדביק: קולאז' וציור שווים כאן לגמרי. ואם המחשבה "אני לא יודעת לצייר" עוצרת אותך, כתבתי עליה כאן.
  5. צבע. שאלי את עצמך איזה צבע יש לדבר הטוב הזה, והוסיפי אותו סביב הדימוי, בכתם או במריחה רחבה.
  6. קו. הוסיפי קו שמקיף את מה שחשוב, או קו שמחבר בין שני דימויים. הקו הוא החתימה האישית שלך, והוא לא צריך להיות ישר.
  7. טקסט. רק בסוף, כתבי מילה אחת שנותנת לדף שם, והוסיפי תאריך. ואם המילים נשמעות לך ריקות, ותרי עליהן. הדף שלם גם בלעדיהן.

לא כל דף צריך את כל השבעה, והסדר הוא נקודת התחלה שאפשר לזוז ממנה. דף אחד בשבוע מספיק. הוא לוקח יותר זמן משלוש שורות במחברת, ובזמן הזה את נשארת עם הדבר הטוב.

מה זה עץ הכרת התודה?

עץ קולאז' עם גזע סגול ועלים מניירות צבועים ומדפי ספר, על רקע תכלת
עץ הכרת התודה, מתוך הקלטת המפגש: עלים מנייר צבוע ומדפים מודפסים על גזע סגול.

עץ הכרת התודה הוא אחד המפגשים שלי: עץ שנבנה מקולאז' ומצבע, וכל עלה בו הוא משהו שכבר קיים בחיים שלך. יוצרים את העץ מחוץ ליומן, על דף גדול. בעץ הזה מסתכלים על מה שיש ולא על מה שחסר, ולכן הוא דרך נעימה להתחיל.

המפגש המוקלט מחכה לך במתנה, יחד עם שלושה מפגשים נוספים, בדף "שנה חדשה, דף חדש".

למה הכרת תודה בכוח לא עובדת?

כי ברגע שתודה נעשית חובה, הדף הופך למבחן. את צריכה למצוא משהו טוב, ואם לא מצאת, לקושי מצטרפת עוד תחושה: שאת לא אסירת תודה מספיק. בתקופה שבה כבר קשה, זה עוד משקל. גם בניסוי של ליובומירסקי, דווקא מי שמנו את הדברים הטובים שלוש פעמים בשבוע לא הרגישו שיפור.

בשיטת "דפי נפש" כל מפגש מתחיל בחיבור לכוחות ולמשאבים: אנשים שאת אוהבת, מקומות שבהם את מרגישה בבית, רגעים שבהם היית אמיצה יותר משחשבת. החיבור הזה למה שיש קרוב מאוד להכרת תודה. ולצידו, ההנחיה הפשוטה ביותר שיש לי, שכתבתי עליה במאמר על היצירה עם המפונות מעוטף עזה: לא לחסום את הכאב ולא להישאר רק בו, ולתת גם לכאב וגם לתקווה מקום על אותו דף.

מה עושים כשאין על מה להודות?

כפולה ביומן ויזואלי: דמות אישה בוורוד על רקע לילה עם ירח, ובצד השני שמש צהובה, פרחים ותצלומים ישנים
כפולה מהיומן שלי: לילה וירח בצד אחד, שמש ופרחים בצד השני.

קודם כל, אל תכריחי את עצמך. דף בלי תודה הוא עדיין דף. כמה דרכים להתחיל ביום כזה:

  • כפולה של שני צדדים. בצד אחד שימי את מה שכבד עלייך עכשיו, בצבעים ובדימויים שמתאימים לו. בצד השני, או רק בפינה קטנה בו, שימי דבר אחד שנותן לך כוח היום, גם אם הוא קטן מאוד. כשעבדתי עם המפונות, הנחיתי אותן לבטא את הכאב והכעס כפי שירצו, ולהוסיף לדף גם קמצוץ של תקווה.
  • תודה למי שכבר לא כאן. אנשים שאת אוהבת יכולים להיות משאב גם אם הם כבר לא בחיים. באחת הסדנאות עם המפונות כל אישה התבקשה להיזכר בדמות מחייה שמלווה אותה, והיו שבחרו באמא שנפטרה לפני שנים רבות ועדיין תומכת בהן מרחוק. דימוי, תצלום ישן או צבע שמזכיר את האדם שבחרת יכול להיות הדף כולו.
  • שורה אחת משיר. בחרי שורה משיר שאת אוהבת, כתבי או הדביקי אותה בפינת הדף, ותני לצבע להתחיל ממנה. גם זה היה חלק מהעבודה עם המפונות: הדפסנו מראש שירי תקווה, וכל אחת בחרה שורה אחת שהיא מתחברת אליה.
  • דף שלם בצבע אחד. כשאין מילים ואין דימוי, מלאי את כל הדף בצבע שאת אוהבת. לדף אחד, זה מספיק.

כשאמא שלי הייתה חולה, היומן הפך בשבילי למקום שבו יכולתי ליצור יופי וצבע מתוך העצב והכאב של אותה תקופה. כתבתי שם את הצער בכנות, והצבע נכנס לידו.

ואם תוך כדי יצירה עולה משהו שמציף אותך, עצרי, נשמי וסגרי את היומן להיום. אם זה חוזר בכל פעם שאת פותחת את היומן, כדאי ליצור בליווי של אשת מקצוע. יומן תודה הוא לא טיפול בדיכאון או בחרדה. כשהקושי נמשך שבועות או פוגע בשינה ובתפקוד, פני לרופאה או למטפלת מוסמכת, ואם עולות מחשבות לפגוע בעצמך, פני מיד לעזרה, למשל לער"ן בטלפון 1201.

שאלות נפוצות

איך כותבים יומן הכרת תודה?

ביומן הכרת תודה רגיל כותבים כמה דברים שמודים עליהם, לרוב שלושה עד חמישה. ביומן הכרת תודה ויזואלי בוחרים דבר אחד ויוצרים לו דף: רקע בצבעי מים, דימוי שמזכיר אותו, צבע וקו, ובסוף מילה אחת או בלי מילים בכלל.

כמה פעמים בשבוע כדאי ליצור דף תודה?

פעם בשבוע מספיקה. בניסוי של סוניה ליובומירסקי ושותפיה (2005), מי שמנו את הדברים הטובים פעם בשבוע הרגישו טוב יותר, ואצל מי שמנו שלוש פעמים בשבוע לא נמצא שיפור.

מה עושים כשאין על מה להודות?

אל תכריחי את עצמך. אפשר ליצור כפולה: בצד אחד את מה שכבד עלייך, ובצד השני, או רק בפינה קטנה בו, דבר אחד שנותן לך כוח. אפשר גם להודות למישהו שכבר לא בחיים ועדיין מלווה אותך, או למלא דף שלם בצבע שאת אוהבת.

אפשר לצייר במקום לכתוב יומן הכרת תודה?

כן, ולא צריך לדעת לצייר בשביל זה. דימוי שתלשת ממגזין, כתם צבע וקו פשוט הם דף תודה שלם, וקולאז' שווה כאן לציור.

האם יומן הכרת תודה עוזר בדיכאון ובחרדה?

במידה מועטה. סקירה של 27 מחקרים (קרג וצ'יבנס, 2021) מצאה שתרגילי הכרת תודה הקלו על דיכאון וחרדה רק מעט יותר מפעילויות אחרות. יומן תודה יכול להיטיב עם מצב הרוח, אבל הוא לא טיפול. כשהקושי נמשך או פוגע בתפקוד, פני לרופאה או למטפלת מוסמכת.

על מה אפשר להודות ביומן?

על כל דבר שכבר קיים בחיים שלך, גם אם הוא קטן מאוד: אדם, מקום, רגע אחד מהשבוע, צבע של שמיים, משהו שהגוף שלך יודע לעשות, או מישהו שכבר לא כאן ועדיין נותן לך כוח. דבר אחד לכל דף מספיק.


מתי בפעם האחרונה התעכבת על דבר טוב אחד מספיק זמן כדי לדעת איזה צבע יש לו? מזמינה אותך להתחיל השבוע מדף אחד. קחי דף, צבעי מים וכמה דימויים, וצרי משהו שמשקף בדיוק את מה שאת מרגישה עכשיו, גם אם זו לא תודה. ואם תרצי לבנות איתי עץ הכרת תודה, ההקלטה של המפגש מחכה לך בלי תשלום בדף "שנה חדשה, דף חדש". וכשתצטרפי לרשימת התפוצה באתר, תקבלי גם שיעור במתנה: visualjournal.co.il

ואם יהיו לך שאלות בדרך, אני כאן.

באהבה, רקפת

מה זו עבודת צל, ואיך פוגשים את הצל בדף?

מה זו עבודת צל, ואיך פוגשים את הצל בדף?

מה זו עבודת צל, ואיך פוגשים את הצל בדף?

עבודת צל היא היכרות עם החלקים בנפש שדחקנו הצידה, כי הם לא התאימו למי שהיינו אמורות להיות: כעס שאסור היה להראות, צורך שהתביישנו בו, כישרון שלמדנו להסתיר. ביומן ויזואלי את נותנת לחלקים האלה צורה על הדף, דמות, צבע או דימוי, ופוגשת אותם מחוץ לעצמך. את מתחילה מהכוחות שלך, ומתארת את הדמות לפני שאת מפרשת אותה.

שמי רקפת הדר, אני מטפלת באמנות, סופרת ובעלת בית הספר להכשרת מלוות דרך ליצירה ביומן ויזואלי בשיטת "דפי נפש". כשמחפשים היום "עבודת צל" בעברית, מוצאים בעיקר הסברים פסיכולוגיים ותרגילים, ומעט מאוד מהם מדברים על דף, על צבע או על דימוי. וחבל, כי כשעובדים רק במילים, עונה קודם הראש, והוא כבר מזמן הכין לעצמו תשובה. דימוי נכנס מדלת צדדית, ובדרך כלל הוא מגיע עוד לפני שהמחשבה מספיקה להתגונן.

מה זה הצל לפי יונג, במילים פשוטות?

בפסיכולוגיה של קארל יונג, הצל הוא החלקים באישיות שקשה לנו לקבל, ולכן דחקנו אותם אל מחוץ לטווח הראייה. הם לא נעלמים. הם ממשיכים לצוץ מהצד: ברוגז מוגזם על מישהי אחרת, בחלום, בדימוי שתופס אותך בלי שתדעי להסביר למה.

כפולה ביומן ויזואלי: ילדה בשמלה לבנה ועם כתר, דמות אדומה גבוהה וצללית כהה עם כתר זהב, מתחת לעץ ושמי לילה
כפולה מהיומן שלי: ילדה בשמלה לבנה, ובצד השני של הכפולה צללית כהה עם כתר.

והצל לא רק חשוך. לפי יונג יש בו גם כמיהות וחלומות שלא העזנו להגשים, ולחלק הזה קוראים לפעמים "הצל הזהוב": כישרון, ביטחון או אור שלמדנו להסתיר באותה עקשנות שבה הסתרנו את הכעס. התכונות שאת מעריצה קצת יותר מדי אצל אישה אחרת גרות הרבה פעמים בדיוק שם.

עבודת צל, שנקראת גם עבודת צללים, היא הדרך להכיר את החלקים האלה ולהכיר בהם, במקום להמשיך להתווכח איתם בראש.

בהכשרת מלוות דרך יש שיעור על האמנית הפנימית, ובו אנחנו מדברות גם על הצל של ארכיטיפ האמן: האמן הרעב, השיגעון, הביקורת העצמית והשיפוטיות. גם לארכיטיפים אחרים שאנחנו פוגשות בהכשרה, כמו המלכה, יש צד צל משלהם, וכשיודעים לקרוא לו בשמו, אפשר ליהנות ממה שכל ארכיטיפ נותן בלי לסבול מהצל שלו.

למה לעשות עבודת צל דרך יצירה?

יש לזה שלוש סיבות:

  1. היד בוחרת ראשונה. הראש החושב הוא זה שהסתיר את הצל מלכתחילה, ולבקש ממנו לכתוב עליו זה כמו לבקש מהשומר לפתוח את השער. כשהיד נעצרת על תמונה במגזין עוד לפני שאת יודעת למה, משהו אחר בחר בה.
  2. דמות על הדף נותנת מרחק. ברגע שלחלק שדחקת הצידה יש גוף על הדף, צללית שחורה, פנים מודבקות או כתם אדום, הוא כבר מחוץ לך. את יכולה להסתכל עליו במקום להיות בתוכו, ובזכות המרחק הזה אפשר להישאר מולו ולא לברוח.
  3. כך עשה גם יונג. הוא לא הסתפק במילים, וצייר את הדמויות שפגש בעבודה הפנימית שלו, בדפים שהפכו אחר כך ל"ספר האדום".
ציור של צבי לבן, ומאחוריו צללית גדולה של צבי מלאה בצבע שנוזל, על רקע בתים ושמי לילה
מהיומן שלי: צבי לבן, ומאחוריו צללית גדולה של צבי מלאה בצבע שנוזל.

שיטת "דפי נפש" היא שיטה ליצירה ביומן ויזואלי שמשלבת עקרונות מעולם הטיפול באמנות, פסיכולוגיה יונגיאנית ועבודה רגישה לטראומה, בתוך מבנה פשוט של שבעה אלמנטים. אפשר להשתמש במבנה הזה גם כדי לפגוש את הצל, ובהמשך אראה לך איך. על הרגע שבו היד נעצרת על דימוי, ולמה הבחירה הזאת עוקפת את המבקר הפנימי, כתבתי במאמר על קולאז' מרפא.

האם עבודת צל מסוכנת?

עבודת צל יכולה להציף, בעיקר כשצוללים לבד ובבת אחת אל החומר הכי קשה. בצל מחכים לפעמים כעס, צער ובושה שישבו בבטן שנים, ולפעמים גם פצעים אמיתיים. כשהם עולים מהר מדי, הגוף מגיב כאילו זה קורה שוב עכשיו, וזו כבר הצפה.

לכן בשיטת "דפי נפש" לא עובדים עם הטראומה ישירות, אלא אם האישה עצמה הביאה את החומר והיא מוכנה לעבוד איתו. כל מפגש מתחיל בחיבור לחלקי הנפש החזקים והטובים ולמשאבים: אנשים שאת אוהבת, מקומות שמרגישים בית, רגעים שבהם היית אמיצה יותר משחשבת. רק מתוך הקרקע הזאת את מתקרבת לצל, ובקצב שלך.

עצרי וסגרי את היומן אם:

  • הגוף עובר לכוננות. לב דוהר, נשימה קצרה וגבוהה, רעד בידיים.
  • את מתנתקת. תחושה שאת לא לגמרי בחדר, שהדף רחוק ממך.
  • אותה תמונה חוזרת שוב ושוב בראש, בלי שום הקלה.
  • אחרי היצירה את מרגישה גרוע יותר, בכל פעם מחדש.

ומה עושים ברגע הזה? הניחי את המכחול, נשמי שלוש נשימות ארוכות, וחזרי לחדר דרך החושים: הרגישי את כפות הרגליים על הרצפה, שתי כוס מים קרים. אחר כך סגרי את הדף ופתחי את דף המשאבים שלך. כתבתי על זה צעד אחר צעד במאמר מה עושים כשעולה משהו קשה בזמן יצירה.

מתי לא לעשות את זה לבד? כשההצפה חוזרת בכל פעם שאת פותחת את היומן, כשהשינה או התפקוד היומיומי נפגעים, כשיש מחשבות לפגוע בעצמך, או כשמשהו קשה קרה לאחרונה והוא עוד פתוח וטרי. במצבים האלה חשוב שתהיה לצידך מטפלת, והדפים שלך יכולים לבוא איתך לטיפול. ואם עולות מחשבות לפגוע בעצמך, אל תחכי: בער"ן עונים בכל שעה ביממה, בטלפון 1201.

איך פוגשים את הצל בדף, צעד אחר צעד?

כפולה ביומן ויזואלי: תצלום בשחור ולבן של ילדה, בית עשוי ממפה ישנה, ודמות ורודה גדולה על רקע שמי לילה וכוכבים
כפולה מהיומן שלי: תצלום בשחור ולבן של ילדה, בית עשוי ממפה ישנה ודמות ורודה גדולה על רקע שמי לילה.

תצטרכי מחברת עם דפים עבים, ערימה של מגזינים ישנים, מספריים, דבק וכמה צבעים שכבר יש בבית. חצי שעה מספיקה. אם זו הפעם הראשונה שלך, צרי קודם דף משאבים, דף נפרד של מה שנותן לך כוח, והשאירי אותו פתוח לידך.

ואז עברי על שבעת האלמנטים של שיטת "דפי נפש":

  1. כוונה. הקדישי את הדף לדמות אחת: תכונה שמרגיזה אותך אצל אחרות, או תכונה שאת מעריצה אצל אחרת ואף פעם לא מרשה לעצמך. מילה אחת מספיקה. זה כיוון, לא תוכנית.
  2. קסם המקריות. דפדפי מהר במגזינים ותלשי כל דימוי שהיד נעצרת עליו, עוד לפני שאת מבינה למה. אל תתווכחי עם הבחירה. גם דימוי שמעורר בך אי נוחות קטנה שייך לכאן.
  3. רקע. מרחי שכבת צבע ראשונה, הקרקע שהדמות תעמוד עליה. בחרי צבע שנותן לך תחושת ביטחון, כי הרקע הוא המקום שלך בזמן שאת פוגשת אותה.
  4. דימויים. תני לדמות גוף: צללית גזורה, פנים מודבקות, צורה מצוירת, או חיבור של כמה מהדימויים שתלשת. היא יכולה לתפוס על הדף כמה מקום שהיא רוצה.
  5. צבע. הוסיפי צבע סביב הדמות, כי הצבע הוא האנרגיה שלה. איפה היא חמה, איפה דהויה, ואיפה היא נוזלת אל הרקע?
  6. קו. ציירי את הקו שבינך לבינה: מסגרת, שביל, חוט שמחבר אותה לקצה הדף. את מחליטה כמה קרוב היא עומדת.
  7. טקסט. בסוף, תני לדמות להגיד משפט אחד. כתבי אותו לידה, בקול שלה, בלי לערוך.

לא חייבים את כל השבעה בכל דף, והסדר גמיש. המבנה נותן ביטחון, ואת חופשייה לזוז בתוכו.

מה עושים עם הדמות אחרי שהיא על הדף?

קודם פוגשים אותה, ורק אחר כך מסבירים אותה. בשיטת "דפי נפש" יש לזה שלושה שלבים, בסדר הזה:

  1. הרגשה. מה הדף הזה עושה לי כשאני מסתכלת עליו? לפני כל הסבר.
  2. תיאור. מה יש עליו בפועל: אילו דימויים, אילו צבעים, מה גדול ומה קטן, מה מסתתר בפינה.
  3. שאלה אחת. שאלה פתוחה שלא מציעה תשובה, למשל "מה הדמות הזאת הוסיפה לדף, שלא היה בו לפניה?"
כפולה ביומן ויזואלי: דמות עם פנים אפורות וכובע מחודד, ולידה דמות מחייכת בשמלה של לבבות ובנעלי עקב
כפולה מהיומן שלי: דמות עם פנים אפורות וכובע מחודד, ולידה דמות מחייכת בשמלה של לבבות.

אל תמהרי לתת לה שם. ברגע שאת אומרת "זה הכעס שלי", את מחליפה את כל מה שיש בדימוי בתווית שכבר הייתה לך. אחר כך סגרי את הדף: כתבי תאריך, סגרי את היומן, הניחי שתי ידיים על הכריכה ונשמי נשימה אחת.

ומדי פעם חזרי לדפי הצל ועייני בכמה מהם יחד. כשכל דף מתוארך, אפשר לראות לאורך זמן מה השתנה, ולפעמים תגלי דמות שחוזרת שוב ושוב.

מה ההבדל בין עבודת צל לטיפול?

עבודת צל ביומן היא לא טיפול, והיא לא באה להחליף אותו. ההבדל העיקרי הוא בשאלה מי מלווה אותך.

עבודת צל ביומן טיפול
מי מלווה אותך היומן שלך, או קבוצה עם מלווה שהוכשרה לזה מטפלת, לאורך כל התהליך
מאיפה מתחילים מהמשאבים. לחומר כבד מתקרבים רק אם הבאת אותו בעצמך אפשר לעבוד ישירות גם על החומר הקשה
כשמשהו מציף עוצרים, מקרקעים וסוגרים את הדף המטפלת איתך בחדר ועוזרת לך לעבור את זה
מתי זה מתאים כשהחומר כבד אבל משהו בו זז, ואחרי הדף את מרגישה קצת יותר קלה כשההצפה חוזרת בכל פעם, כשהשינה או התפקוד נפגעים, כשהאירוע טרי

השניים לא מחליפים זה את זה, והרבה נשים נעזרות בשניהם במקביל. ולא פעם היומן הוא בדיוק הגשר: הדפים שיצרת יכולים להתלוות אלייך לחדר הטיפול ולומר שם את מה שקשה להגיד. על הדרך הזאת, להתקרב לכאב דרך המשאבים, כתבתי בהרחבה במאמר על יומן ויזואלי אחרי טראומה.

שאלות נפוצות

מה זו עבודת צל?

עבודת צל היא היכרות עם החלקים באישיות שקשה לנו לקבל, ולכן דחקנו אותם הצידה, כמו כעס, בושה או כישרון שלמדנו להסתיר. המושג מגיע מהפסיכולוגיה של קארל יונג. ביומן ויזואלי נותנים לחלקים האלה צורה על הדף, ופוגשים אותם מחוץ לעצמנו.

האם עבודת צל מסוכנת?

היא יכולה להציף, אם צוללים לבד ובבת אחת אל החומר הכי קשה. מתחילים מהמשאבים, יוצרים בפרקי זמן קצרים וסוגרים את הדף בטקס קבוע. אם ההצפה חוזרת בכל פעם שפותחים את היומן, נכון לעשות את העבודה הזאת עם מטפלת.

איך יודעים מה הצל שלי?

שימי לב למה שמרגיז אותך יותר מדי אצל אחרות, ולמה שאת מעריצה יותר מדי אצל אחרת. שניהם מצביעים לא פעם על חלקים שלך שדחקת הצידה. ביומן אפשר לחפש את הצל גם בדימויים שאת חוזרת אליהם שוב ושוב, בלי לדעת למה.

צריך לדעת לצייר כדי לעשות עבודת צל ביומן?

לא. קולאז', נייר קרוע, צבע וצלליות פשוטות עושים את העבודה. דמות שבנויה מדימויים ממגזינים, ומשפט אחד לידה, הם דף צל שלם.

מה זה הצל הזהוב?

הצל הזהוב הוא הצד המואר של מה שדחקנו הצידה: כישרון, ביטחון או אור שלמדנו להסתיר. התכונות שאת מעריצה קצת יותר מדי אצל אישה אחרת מצביעות עליו לא פעם.

האם אפשר לעשות עבודת צל לבד, בלי מטפלת?

אפשר, כשהחומר כבד אבל משהו בו זז, ואחרי הדף את מרגישה קצת יותר קלה. לא כדאי לעשות את זה לבד כשההצפה חוזרת בכל פעם, כשהשינה או התפקוד נפגעים, כשיש מחשבות לפגוע בעצמך, או כשמשהו קשה קרה לאחרונה. ואם עולות מחשבות לפגוע בעצמך, אל תחכי: בער"ן עונים בכל שעה ביממה, בטלפון 1201.


יש בדרך כלל דימוי אחד בערימת המגזינים שאת מדלגת עליו, ואז חוזרת אליו שוב… ממנו הדף רוצה להתחיל. את לא צריכה לדעת עדיין מה הוא אומר, רק להכניס אותו לדף ולשבת לידו קצת. פני לעצמך חצי שעה השבוע, קחי דף, צבעי מים, כמה דימויים וצרי משהו שמשקף בדיוק את מה שאת מרגישה עכשיו. ואם את עוד בתחילת הדרך, המדריך לדף הראשון מלווה אותך צעד אחר צעד, ובאתר מחכה לך שיעור מתנה בהרשמה לרשימת התפוצה: visualjournal.co.il

ואם יהיו לך שאלות בדרך, אני כאן.

באהבה, רקפת

מה ההבדל בין הכשרת ארכיטיפים של צבע להכשרת מלוות דרך?

מה ההבדל בין הכשרת ארכיטיפים של צבע להכשרת מלוות דרך?

מה ההבדל בין הכשרת ארכיטיפים של צבע להכשרת מלוות דרך?

הכשרת מלוות דרך והכשרת ארכיטיפים של צבע הן שתי הכשרות עצמאיות, ואת לא צריכה לעבור אחת כדי להגיע לשנייה. ההבדל הוא בשיטה ובמה שיש לך ביד בסוף: בהכשרת מלוות דרך את לומדת את שיטת "דפי נפש" ויוצאת עם קורס שבנית בעצמך, ובהכשרת ארכיטיפים של צבע את לומדת את עולם הצבע והארכיטיפים ויוצאת עם קורס מוכן ועם כלי אבחון בצבע.

שמי רקפת הדר, אני מטפלת באמנות, סופרת ובעלת בית הספר להכשרת מלוות דרך ליצירה ביומן ויזואלי בשיטת "דפי נפש". אני מנהלת את בית הספר יחד עם איריס גל, ושתינו מלמדות בשתי ההכשרות, לצד מורות נוספות. כתבנו את המאמר הזה יחד, כדי שתוכלי לראות את שתי ההכשרות זו לצד זו ולהרגיש לאן את נמשכת.

מה ההבדל בין שתי ההכשרות, בקצרה?

הכשרת מלוות דרך הכשרת ארכיטיפים של צבע
על מה ההכשרה שיטת "דפי נפש" ליצירה ביומן ויזואלי שיטת "ארכיטיפים של צבע", עולם הצבע והארכיטיפים
מבנה 20 מפגשי זום חיים, 93 שעות אקדמיות, כחצי שנה. במודול האחרון את בונה קורס מקורי משלך, בליווי אישי של איריס, ומעבירה אותו לקבוצת פיילוט 18 מפגשי זום חיים, 89 שעות אקדמיות ושני מפגשים אישיים עם איריס, כחצי שנה. שלושה מודולים: השיטה, האבחון והפרקטיקום
מה את מקבלת בסוף קורס מקורי שבנית בעצמך מתוך היומן הוויזואלי קורס מוכן בן שמונה מפגשים, "מעברים בספירלת הצבע של הילדות", וכלי אבחון וליווי: פרח הקשת, קפסולת הצבע והקמע
תעודה ורישיון תעודת "מלוות דרך בשיטת דפי נפש" לעבודה עם קבוצות ועם יחידים, והצטרפות לקהילת מלוות הדרך תעודה ורישיון ללמד את הקורס ולהשתמש בכלים של השיטה עם קבוצות ועם יחידים
דרישות קודמות לא נדרש ניסיון קודם, לא בטיפול, לא בהנחיה ולא בציור. לפני ההרשמה יש שיחה אישית עם איריס
למי היא מתאימה מטפלות ומנחות שמחפשות כלי נוסף, נשים שעברו תהליך ביומן ורוצות להעביר אותו הלאה, ומי שמחפשת מקצוע חדש מטפלות מכל התחומים, יועצות ומנחות קבוצות, בוגרות מלוות דרך, וכל אחת שרוצה ללמוד ללוות נשים בשפת הצבע

מה זו הכשרת מלוות דרך?

הכשרת מלוות דרך היא ההכשרה המקצועית בשיטת "דפי נפש". שיטת "דפי נפש" היא שיטה ליצירה ביומן ויזואלי שבה כל דף נבנה בשכבות, מתוך שבעה אלמנטים: כוונה, קסם המקריות, רקע, דימויים, צבע, קו וטקסט.

ערימות של יומנים ויזואליים כרוכים בעבודת יד, על משטח עץ
יומנים ויזואליים כרוכים בעבודת יד.

ההכשרה נולדה ב-2016, כשנשים שיצרו איתי ביומן רצו להעביר את זה הלאה וביקשו מסגרת שתלמד אותן איך. היא בנויה מ-20 מפגשי זום חיים. קודם את עוברת את הדרך בעצמך: שבעת האלמנטים, החומרים והטכניקות, כריכת יומנים והעבודה עם הקולות הפנימיים. אחר כך את לומדת ללוות קבוצה, ומה לעשות כשעולה בה חומר קשה.

במודול האחרון את בונה קורס מקורי משלך, בליווי אישי של איריס, ומעבירה אותו לקבוצת פיילוט. הקורס נבנה מתוך החזון שלך, לקהל שאת בוחרת ועל הנושאים שמעניינים אותך. בסוף את מקבלת תעודת "מלוות דרך בשיטת דפי נפש" לעבודה עם קבוצות ועם יחידים, ומצטרפת לקהילת מלוות הדרך בארץ ובעולם.

על בית הספר ועל ההכשרה בהרחבה כתבתי במאמר בית הספר של שיטת "דפי נפש", ובדף הכשרת מלוות דרך תמצאי את הסילבוס ואת הפרטים של המחזור הנוכחי.

מה זו הכשרת ארכיטיפים של צבע?

ספירלה בצבעי מים בכל צבעי הקשת, בתים קטנים לאורכה, ולידה צמח ודמות
ספירלה בצבעי הקשת, ובתים קטנים לאורכה.

הכשרת ארכיטיפים של צבע מלמדת שיטה אחרת, שעוסקת בעולם הצבע והארכיטיפים. שיטת "ארכיטיפים של צבע" היא שיטה רוחנית ואמנותית שנולדה מתוך שיטת "דפי נפש". בעזרת הצבע והארכיטיפים היא עוזרת להכיר את שלוש האנרגיות שאיתן באנו לעולם: הליבה, הקשר והרוח. היא מובנית יותר משיטת "דפי נפש", אבל אין בה מילון קבוע של צבעים: כל אחת בונה לעצמה מפת צבעים אישית. פיתחתי את השיטה אחרי שעברתי על מאות הדפים שיצרתי ביומן, וגיליתי שמה שחיבר ביניהם היה הצבע.

את עוברת קודם בעצמך את המסע של השיטה, שלוש אנרגיות ושבעה שערים, ואחר כך לומדת ללוות אחרות בעזרת כלי האבחון והליווי שלה. שלושה מהם:

  • פרח הקשת. כלי התבוננות: את לוקחת התלבטות, חלום או כל דבר שאת רוצה להבין, ופורשת אותו על שלוש האנרגיות ועל המעברים ביניהן.
  • קפסולת הצבע. את יוצרת בועת צבע בשלושת צבעי היסוד וכותבת סביבה מנטרה, כדי לאזן ולעבוד על אמונה מגבילה.
  • הקמע. עבודה עם בדים ורקמה: את יוצרת, מתוך כוונה, קמע מצבעי מפת הילדות שלך, והוא נשאר איתך יום יום כדי לאזן דפוס שחוזר בחייך.

לקראת הסוף יש פרקטיקום: את מעבירה את התהליך לנשים אמיתיות, לפחות שלושה מפגשים, בליווי. ובסוף את מקבלת קורס מוכן בן שמונה מפגשים, "מעברים בספירלת הצבע של הילדות", ורישיון ללמד אותו. אפשר ללמד את הקורס כמו שהוא, לקחת ממנו חלקים או לפתח אותו לטעמך. לצידו את מקבלת ערכת חומרים מוכנה להוראה, ואת התרגום העברי של הספר "ארכיטיפים של צבע" עוד לפני שייצא לאור.

על השיטה עצמה, ואיך היא עובדת, כתבתי במאמר ארכיטיפים של צבע: מה זה, ואיך צבע עוזר להכיר את הנפש?, ובדף הכשרת ארכיטיפים של צבע תמצאי את הסילבוס המלא.

מה משותף לשתי ההכשרות?

כפולה בצבעי מים בכתום, ורוד וכחול, ועליה דמות מנייר כתוב בכתב יד שמרימה ידיים
כפולה בצבעי מים, ועליה דמות מנייר כתוב.
  • שתיהן בזום ונמשכות כחצי שנה, וכל המפגשים מוקלטים ונשמרים בספריית ההקלטות באתר.
  • קודם את עוברת את הדרך בעצמך, ואחר כך לומדת ללוות אחרות.
  • ליווי אישי של איריס: בהכשרת מלוות דרך היא מלווה אותך בבניית הקורס שלך, ובארכיטיפים של צבע יש לך איתה שני מפגשים אישיים, שבהם את מתחברת לחזון שלך, ליעדים שלך ולקהל שמעניין אותך.
  • לאורך ההכשרה יש קבוצה סגורה של המחזור, ובסופה מחכה לך קהילה של בוגרות בארץ ובעולם.
  • ושתיהן לא דורשות ניסיון קודם.

איזו הכשרה מתאימה לי?

כדאי לשאול את עצמך שתי שאלות. מה מושך אותך יותר, היומן הוויזואלי על כל השכבות שלו, או הצבע והארכיטיפים? ומה את רוצה שיהיה לך ביד ביום שאחרי, קורס שבנית בעצמך או קורס מוכן?

  • אם את רוצה לבנות קורס שהוא כולו שלך, מהחזון שלך ולקהל שאת בוחרת, ולעבוד עם היומן הוויזואלי על כל שבעת האלמנטים שלו, הכשרת מלוות דרך מתאימה לך.
  • אם הצבע מדבר אלייך, ואת רוצה לצאת עם קורס מוכן ומובנה, שיעור אחרי שיעור, ועם כלים לאבחון ולליווי, הכשרת ארכיטיפים של צבע מתאימה לך יותר.

אפשר לעשות את שתיהן?

כן. כל הכשרה עומדת בפני עצמה, ואין ביניהן סדר מחייב. שיטת "ארכיטיפים של צבע" נולדה מתוך שיטת "דפי נפש", ולכן לבוגרות מלוות דרך היא יכולה להיות הצעד הבא, העמקה בעולם הצבע והארכיטיפים. ויש להן גם מחיר מיוחד בהכשרה. ומי שמגיעה לארכיטיפים של צבע בלי להכיר את היומן לא מתחילה מאפס: כל נרשמת מקבלת במתנה את "הכירי את צבעי הנפש", קורס הבסיס בשיטת "דפי נפש". למי שמתחילה הוא נקודת פתיחה, ולמי שכבר מכירה הוא רענון.

צריך ניסיון קודם בטיפול או בהנחיה?

לא. להכשרות לא צריך ניסיון קודם, לא בטיפול ולא בהנחיה, וגם לא בציור. חלק מהלומדות הן מטפלות ומנחות שמוסיפות כלי לעבודה שלהן, וחלק מגיעות בלי שום רקע מקצועי.

מה שכן חשוב לנו הוא שתכירי את השיטה לפני שאת מחליטה. אפשר להכיר את שיטת "דפי נפש" באחד הקורסים באתר, בשיעור על שבעת האלמנטים שמחכה לך במתנה כשאת נרשמת לרשימת התפוצה, או בסדנה אצל אחת ממלוות הדרך. ואם את רוצה להרגיש מקרוב את שיטת "ארכיטיפים של צבע", יש ערב פתוח של יצירה בצבעים ביום שני 16.11.2026 ב-20:00, בזום וללא עלות. לפני ההרשמה לכל אחת מההכשרות יש שיחה אישית קצרה עם איריס.

האם ההכשרה הופכת אותי למטפלת באמנות?

לא. ההכשרות האלה מכשירות ללוות נשים ביצירה, והן אינן לימודי טיפול באמנות. בהכשרת מלוות דרך את לומדת במפורש מה ההבדל בין ליווי לטיפול, והיא לא מלמדת לטפל בטראומה. גם שיטת "ארכיטיפים של צבע" איננה טיפול באמנות, והיא לא באה להחליף טיפול: אנחנו מניחות בצד את המילה טיפול, ומדברות על ריפוי. מטפלות שלומדות אצלנו מוסיפות כלי לעבודה שלהן, ומי שמגיעה בלי רקע טיפולי יוצאת עם הסמכה ללוות נשים בשיטה.

מתי נפתחות ההכשרות הקרובות?

  • ארכיטיפים של צבע: המחזור השלישי נפתח ביום ראשון 27.12.2026 ונמשך עד 6.6.2027, בימי ראשון 9:30-12:30 בזום.
  • מלוות דרך: בכל שנה נפתחים שני מחזורים. מחזור 16 נפתח באוקטובר 2026, ועל מועד המחזור הבא אפשר לשאול את איריס.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין הכשרת מלוות דרך להכשרת ארכיטיפים של צבע?

הכשרת מלוות דרך מלמדת את שיטת "דפי נפש" ליצירה ביומן ויזואלי, ובסופה את יוצאת עם קורס שבנית בעצמך. הכשרת ארכיטיפים של צבע מלמדת את עולם הצבע והארכיטיפים, ובסופה את יוצאת עם קורס מוכן בן שמונה מפגשים, רישיון ללמד אותו וכלי אבחון בצבע.

צריך לעבור את הכשרת מלוות דרך לפני ארכיטיפים של צבע?

לא. שתיהן הכשרות עצמאיות, ואת לא צריכה לעבור אחת כדי להגיע לשנייה. בוגרות מלוות דרך יכולות להמשיך לארכיטיפים של צבע כהעמקה בעולם הצבע, וכל נרשמת לארכיטיפים של צבע מקבלת במתנה גם את קורס הבסיס בשיטת "דפי נפש".

כמה זמן נמשכת כל הכשרה?

שתיהן נמשכות כחצי שנה, בזום. הכשרת מלוות דרך כוללת 20 מפגשי זום חיים, 93 שעות אקדמיות. הכשרת ארכיטיפים של צבע כוללת 18 מפגשי זום חיים, 89 שעות אקדמיות ושני מפגשים אישיים עם איריס.

איזו תעודה אקבל בסוף כל הכשרה?

בהכשרת מלוות דרך את מקבלת תעודת "מלוות דרך בשיטת דפי נפש" לעבודה עם קבוצות ועם יחידים. בהכשרת ארכיטיפים של צבע את מקבלת תעודה ורישיון ללמד את הקורס "מעברים בספירלת הצבע של הילדות" ולהשתמש בכלים של השיטה עם קבוצות ועם יחידים.

צריך ניסיון קודם בטיפול, בהנחיה או בציור?

לא. שתי ההכשרות לא דורשות ניסיון קודם, לא בטיפול, לא בהנחיה ולא בציור. לפני ההרשמה יש שיחה אישית קצרה עם איריס.

האם ההכשרה הופכת אותי למטפלת באמנות?

לא. ההכשרות מכשירות ללוות נשים ביצירה ביומן ויזואלי ובשפת הצבע, והן אינן לימודי טיפול באמנות. מטפלות שלומדות בהן מוסיפות כלי לעבודה שלהן.


כפולה ביומן: קולאז' של אדם בסירה, עננים לבנים מצוירים וחוטים אדומים
כפולה מהיומן האדום של איריס.

מה את מחפשת? כתבי לנו ונעזור לך להרגיש מה מתאים לך. הוואטסאפ של איריס: 052-5535209. ובעמוד ההכשרות באתר תמצאי את שתיהן זו לצד זו.

מחכות לך, איריס ורקפת

ארכיטיפים של צבע: מה זה, ואיך צבע עוזר להכיר את הנפש?

ארכיטיפים של צבע: מה זה, ואיך צבע עוזר להכיר את הנפש?

ארכיטיפים של צבע: מה זה, ואיך צבע עוזר להכיר את הנפש?

ארכיטיפים של צבע היא שיטה רוחנית ואמנותית ליצירה ביומן ויזואלי. בעזרת צבעים וארכיטיפים היא עוזרת להכיר את שלוש האנרגיות שאיתן נולדנו: הליבה, הקשר והרוח. כל אנרגיה מקבלת צבע יסוד, אבל אין בשיטה מילון קבוע של צבעים. כל אחת בונה לעצמה מפת צבעים אישית, ובעזרתה מבינה טוב יותר את הדפים שהיא יוצרת ואת מה שקורה בחיים שלה.

שמי רקפת הדר, אני מטפלת באמנות, סופרת ובעלת בית הספר להכשרת מלוות דרך ליצירה ביומן ויזואלי בשיטת "דפי נפש". התחלתי ליצור ביומן ויזואלי בתקופה קשה במיוחד, כשאמא שלי גססה מסרטן. כשעברתי שנים אחר כך על מאות הדפים שיצרתי, גיליתי משהו שלא ציפיתי לו: את הדימויים הדבקתי, אבל מה שחיבר ביניהם היה הצבע. הצבע היה האלמנט החזק ביותר בדפים שלי, זה שאפשר לי לשנות משהו בפנים. ומתוך הגילוי הזה, ומתוך שלוש שאלות שאני שואלת מאז שאני זוכרת את עצמי, נולדה השיטה שעליה אני רוצה לספר לך כאן. השאלות הן: מי אני, מה הייעוד שלי ואיך אהיה מאושרת.

מה זה ארכיטיפים של צבע?

שיטת "ארכיטיפים של צבע" היא שיטה רוחנית ואמנותית שנולדה מתוך שיטת "דפי נפש", ומשתמשת בצבע ובארכיטיפים כדי להכיר את האנרגיות שמרכיבות את הנשמה שלנו. היא נשענת על התאוריה של יונג ועל עולם השמאניזם, ונרקמה לאורך כשבע שנים של עבודה ביומן ופיתוח השיטה.

הרעיון הבסיסי פשוט: הנשמה שלנו מגיעה לעולם עם שלוש אנרגיות, ואם נלמד להכיר אותן מקרוב, דרך צבעים ודימויים על הדף, נוכל להבין את עצמנו טוב יותר ולהתחיל לשנות את מה שתקוע.

תכירי את השיטה מקרוב, בשתי דקות.

מהן שלוש האנרגיות בשיטה?

  • הליבה, מי אני? האנרגיה שאיתה באנו לעולם, כמו גרעין. ככה אנחנו מכירות את עצמנו כשאנחנו לגמרי לבד: האופי, הסקרנות, מה שאנחנו אוהבות באמת.
  • הקשר, מה הייעוד שלי? כל הקשרים שלנו עם אחרים, מהמשפחה שבה גדלנו ועד העבודה והחברות. השאלה על הייעוד מתעוררת כשאנחנו יוצאות לעולם ופוגשות אחרים, וכאן יושב אחד האיזונים שהכי חסרים לנו בחיים: בין מה שאני צריכה לבין מה שהקשרים שלי מבקשים ממני.
  • הרוח, איך אהיה מאושרת? החיבור לטבע, ליצירה, לאמנות ולעולם הרוחני. זו האנרגיה שאנחנו נטענות ממנה, ועייפות או חוסר נחת הם פעמים רבות סימן שהיא חסרה לנו.
ציור בצבעי מים של תינוק בצהוב, מוקף אדום ואפור
דף משער הליבה, מתוך הספר שלי "ארכיטיפים של צבע".

שלושה צבעי יסוד יכולים ליצור כל גוון שקיים. כשמערבבים אותם בלי סדר יוצא חום עכור, וכשכל צבע מקבל את המקום שלו נוצרת קשת. ככה גם האנרגיות שלנו: רובנו גדלות כשהן מעורבבות זו בזו, ולכן לפעמים קשה לדעת מה אני מרגישה, ואם החלטה שקיבלתי באה ממני או מהאחרים סביבי. כשלומדים להבחין ביניהן, נוצרת בפנים קשת.

למה דווקא צבע?

עץ אדום עם כוכבים ושורשים, בצבעי מים וקולאז'
עץ אדום עם כוכבים ושורשים.

כי צבע הוא אנרגיה שאפשר לראות. את מה שקשה לתאר במילים, אפשר לצייר, לחוש ולשנות על הדף. הצבע מתנהג לפי חוקים, והחוק הראשון שלו הוא ששלושת צבעי היסוד יוצרים את כל שאר הצבעים. וכשמסתכלים כך על הנפש, מבינים איך שלוש האנרגיות שאיתן נולדנו יכולות ליצור כמעט כל דבר בחיים שלנו.

יש לצבעים גם תכונות של חומר, שאפשר להרגיש אותן בידיים. לצהוב מספיקה טיפה אחת של אדום או כחול כדי שיהפוך לכתום או לירוק. האדום משתנה הכי מעט כשמוסיפים לו גוונים אחרים, הוא שומר על עצמו. הכחול משתנה לאט, וצריך כמות לא קטנה של צבע אחר כדי להזיז אותו. כשעובדים ביומן, התכונות האלה הופכות לשפה, וכל אחת מגלה מה הן אומרות לה.

האם לכל צבע יש משמעות קבועה?

לא. רוב מה שכתוב על משמעות הצבעים הוא מילון: כחול מרגיע, אדום מעורר, ירוק מאזן. בשיטת "ארכיטיפים של צבע" אין מילון כזה. מה שאישי אצל כל אחת הוא הסידור של הצבעים על האנרגיות, וכל אחת מסדרת לעצמה את המפה לפי החיבור האישי והפנימי שלה לצבעי היסוד. גם המשמעות של צבע על הדף לא עומדת לבד. היא נולדת מהיחסים בין הצבעים, ומהאנרגיות שהם יוצרים ביחד.

מילון צבעים רגיל ארכיטיפים של צבע
מאיפה באה המשמעות רשימה קבועה, זהה לכולן מפת צבעים אישית שכל אחת בונה
על מה מסתכלים צבע אחד היחסים בין הצבעים
מה עושים עם זה קוראות פירוש יוצרות ביומן ומתבוננות בדף

מה המקום של הארכיטיפים בשיטה?

ארכיטיפים הם דפוסים אוניברסליים שיונג תיאר כחלק מהלא מודע הקולקטיבי, זה שכולנו חולקות. בכל אחת מאיתנו יש אם טובה, זקן חכם, מורה דרך, אבל אצל כל אחת הם מקבלים צורה אישית, לפי הבית שבו גדלה, התרבות והאופי שלה.

החידוש בשיטה הוא שמתחברים לארכיטיפ דרך צבע. ופעמים רבות הוא מגיע בדמות של אדם שאנחנו מכירות. כשעשיתי את התרגיל של שער הליבה, סבא שלי, שהיה רופא ומוזיקאי ושמר עליי כשהייתי קטנה, חזר אליי בדמות הארכיטיפ של "המלחין", ואמר לי: "יש לך את היכולת להלחין את חייך".

מה זה ספירלת הצבע של הילדות?

ספירלת הצבע של הילדות היא התהליך המרכזי של השיטה: מעבר בין שבעה שערים: שלושה לאנרגיות, שלושה למעברים ביניהן, ושער אחד של איחוד. מתחילות מהילדות, כי בילדות המוקדמת אנחנו הכי מחוברות לסוד של החיים שלנו, לייעוד ולפוטנציאל שלנו.

לפני השערים יוצרות את מפת הלידה: בדמיון מודרך חוזרות אל רגע הלידה, ואחריו יוצרות את מנדלת הצבע של הילדות, המפה שמלווה את כל הדרך. ואז מתחילים השערים:

קולאז' עם קריסטלים צבועים בצבעי מים ומשולשים בכל צבעי הקשת
דף משער האיחוד: קריסטלים בכל צבעי הקשת, מתוך הספר.
  1. שער הליבה. מי אני, כשאני לבד עם עצמי.
  2. המעבר בין הליבה לקשר. הקשרים הראשונים שלנו, הרגעים שבהם היינו חלק ממישהו אחר, והרגעים שבהם למדנו להיות נפרדות.
  3. שער הקשר. הדפוסים שלמדנו בילדות, מה ששלי ומה שלא, והגבולות.
  4. המעבר בין הקשר לרוח. מורות הדרך שפגשנו בחיים, והשאלה מה אני באה להעביר הלאה.
  5. שער הרוח. מאיפה אני נטענת, ומה החלימה בהקיץ פותחת בי.
  6. המעבר בין הרוח לליבה. המקום שבו רעיון יורד לקרקע והופך ליצירה.
  7. שער האיחוד. כשמכירות את האנרגיות ויודעות לאזן ביניהן, נוצרת תחושה של איחוד וקבלה עצמית. כאן נכנס הזהב, ואיתו השחור והלבן.

שבעת השערים, בחצי דקה.

הרבה מהשינוי קורה בתוך השערים עצמם. בשער הקשר, למשל, כותבות רשימה של מה שלמדנו בילדות, משפטים שמתחילים ב"כשהייתי קטנה למדתי ש…". אני קוראת לזה "אוניברסיטת הילדות". אני בחרתי במשפט "הבית שלי יכול כל רגע להתפרק", והפכתי אותו ל"הבית שלי בתוכי".

והספירלה אינסופית. אפשר לחזור אליה שוב ושוב, בכל פעם עם ארכיטיפ אחר או נושא אחר, ובכל סיבוב להכיר את עצמך עמוק יותר.

מה ההבדל בין ארכיטיפים של צבע לטיפול באמנות או לריפוי בצבע?

ציפור כתומה גדולה ודמות שרוכבת עליה, וילדה עם תיבה פתוחה
דף מהשער שבין הרוח לליבה, מתוך הספר.

השיטה איננה טיפול באמנות, והיא לא באה להחליף טיפול. אנחנו מניחות בצד את המילה טיפול, ומדברות על ריפוי. וההבדל משיטות אחרות של ריפוי בצבע הוא המפה האישית: במקום שהשיטה תגיד לך מה כל צבע אומר, את מגלה את הסידור שלך בעצמך, ולומדת להבין בעזרתו את הדפים שלך ואת החיים שלך.

איך לומדים את השיטה?

אפשר להתחיל בדף אחד ביומן: שלושה צבעי יסוד, ושאלה אחת מתוך השלוש. ולמי שרוצה ללכת עד הסוף, ההכשרה "ארכיטיפים של צבע", מחזור 3 נפתחת ב-27.12 ונמשכת כחצי שנה, בימי ראשון בבוקר בזום. קודם את עוברת בעצמך את ספירלת הצבע של הילדות, שער אחרי שער, ואחר כך לומדת ללוות בה נשים אחרות. ההכשרה פתוחה לכל אחת שרוצה ללמוד ללוות נשים בשיטה עוצמתית ופשוטה, ולא נדרש בה ניסיון קודם.

שאלות נפוצות

מה זה ארכיטיפים של צבע?

ארכיטיפים של צבע היא שיטה רוחנית ואמנותית ליצירה ביומן ויזואלי, שנולדה מתוך שיטת "דפי נפש". היא משתמשת בצבעים ובארכיטיפים כדי להכיר את שלוש האנרגיות שאיתן נולדנו, הליבה, הקשר והרוח, ונשענת על התאוריה של יונג ועל עולם השמאניזם.

מהן שלוש האנרגיות בשיטת ארכיטיפים של צבע?

הליבה, שעונה על השאלה מי אני. הקשר, שעונה על השאלה מה הייעוד שלי ועוסק בקשרים שלנו עם אחרים. והרוח, שעונה על השאלה איך אהיה מאושרת, והיא החיבור לטבע, ליצירה ולעולם הרוחני.

האם לכל צבע יש משמעות קבועה בשיטה?

לא. אין בשיטה מילון קבוע של צבעים. כל אחת מסדרת לעצמה את צבעי היסוד על שלוש האנרגיות לפי החיבור האישי שלה, והמשמעות של צבע נולדת מהיחסים בינו לבין הצבעים האחרים.

מה זה ספירלת הצבע של הילדות?

זה התהליך המרכזי של השיטה: מפת לידה, ואחריה שבעה שערים, שלושה לאנרגיות, שלושה למעברים ביניהן ושער אחד של איחוד. אפשר לחזור לספירלה שוב ושוב, ובכל פעם להכיר את עצמך עמוק יותר.

האם ארכיטיפים של צבע היא טיפול באמנות?

לא. השיטה לא באה להחליף טיפול, והיא מדברת על ריפוי ולא על טיפול. היא נותנת מפה אישית של צבעים, שבעזרתה לומדים לקרוא את הדפים שיוצרים ביומן ואת מה שקורה בחיים.

צריך ניסיון בציור כדי ללמוד את השיטה?

לא. עובדים עם צבע, עם דימויים מתוך ספרים ויומנים ישנים ועם טכניקות פשוטות, ובהכשרה עצמה לא נדרש ניסיון קודם.


מתי בפעם האחרונה עצרת לשאול איזה צבע את עכשיו? לא איזה צבע את אוהבת, אלא איזה צבע יש בך היום, בבוקר הזה, אחרי השיחה ההיא. אני מזמינה אותך לערב פתוח של יצירה בצבעים, ביום שני 16.11 ב-20:00, בזום וללא עלות. בהדגמה חיה של השיטה תכירי את שלוש האנרגיות ואת שלושת צבעי האנרגיות שלך. לפרטים ולהרשמה לערב

ואם יהיו לך שאלות בדרך, אני כאן.

באהבה, רקפת

קולאז' מרפא: למה בחירת דימוי עוקפת את המבקר הפנימי

קולאז' מרפא: למה בחירת דימוי עוקפת את המבקר הפנימי

קולאז' מרפא: למה בחירת דימוי עוקפת את המבקר הפנימי

קולאז' מרפא הוא יצירה מדימויים מוכנים, גזירי מגזינים, תצלומים ונייר, שנבחרים לפי משיכה ולא לפי היגיון ומודבקים על דף כדי לפגוש רגש שעוד אין לו מילים. הוא עוקף את המבקר הפנימי כי למבקר אין כאן מה לשפוט: היד לא צריכה לייצר את הדימוי, רק לבחור בו. את לא צריכה לדעת לצייר בכלל.

שמי רקפת הדר, אני מטפלת באמנות, סופרת ובעלת בית הספר להכשרת מלוות דרך ליצירה ביומן ויזואלי בשיטת "דפי נפש". רוב מה שכתוב בעברית על קולאז' הוא דפי הרשמה לסדנאות, ואף אחד מהם לא עוצר להסביר מה קורה בפנים ברגע שבו את מדפדפת במגזין והיד נעצרת על תמונה אחת… למה דווקא היא? ומה היא יודעת עלייך שעוד לא אמרת?

מה זה קולאז' מרפא?

קולאז' מרפא הוא שימוש בגזירה, בקריעה ובהדבקה של דימויים קיימים לא כדי ליצור תמונה יפה, אלא כדי לתת צורה למה שקורה בפנים. ההבדל מקולאז' רגיל הוא הכוונה: בקולאז' אמנותי בוחרים דימוי כי הוא מתאים לקומפוזיציה, בקולאז' מרפא בוחרים אותו כי הוא משך אותך, עוד לפני שידעת למה.

שיטת "דפי נפש" היא שיטה ליצירה ביומן ויזואלי שמשלבת עקרונות מעולם הטיפול באמנות, פסיכולוגיה יונגיאנית ועבודה רגישה לטראומה, בתוך מבנה פשוט של שבעה אלמנטים: כוונה, קסם המקריות, רקע, דימויים, צבע, קו וטקסט. בשיטת "דפי נפש" הקולאז' הוא לא טכניקה נפרדת. הוא יושב בכל אחד משבעת האלמנטים.

למה קל יותר לבחור דימוי מאשר לצייר אותו?

כי המבקר הפנימי שופט ביצוע. כשאת מציירת, כל קו הוא הוכחה למה שהיד שלך יודעת או לא יודעת לעשות, והקול שאומר "זה יצא עקום" או "את לא יודעת לצייר" מתעורר עוד לפני שהרגש הספיק להגיע לדף.

בקולאז' הדימוי כבר קיים. מישהו אחר צילם אותו, הדפיס אותו, ואת רק בוחרת. אין כאן ביצוע שאפשר להיכשל בו, ולכן המבקר נשאר בלי עבודה. את הבחירה מובילה המשיכה עצמה, והמשיכה מגיעה ממקום עמוק יותר מההיגיון: כחול של ים מתוך פרסומת, יד של אישה זרה, דלת פתוחה למחצה. את לא יודעת להסביר למה בחרת בהם, וזה בדיוק העניין.

ויש כאן עוד שכבה. בשיטת "דפי נפש" אחד האלמנטים הוא קסם המקריות: בוחרים דימוי כי הוא מוצא חן בעינייך, עוד לפני שאת מבינה למה. זה האלמנט שמשתיק את המבקר הפנימי בצורה הכי ישירה, כי אין דרך לטעות במשיכה.

כפולת קולאז' ביומן ויזואלי, עם פנים ודימויים גזורים ממגזינים
כפולה מהיומן שלי, בנויה מדימויים שנגזרו ממגזינים ומתצלומים ישנים.

מה ההבדל בין קולאז' מרפא ללוח חזון?

לוח חזון בנוי מדימויים של מה שאת רוצה שיקרה: הבית, הגוף, הטיול. הוא מתכנן קדימה, והבחירה בו מודעת לגמרי. קולאז' מרפא הולך לכיוון ההפוך. הוא לא שואל מה את רוצה, הוא שואל מה יש בך עכשיו, והבחירה בו פחות מודעת בכוונה, כדי שמשהו שעוד לא ידעת יוכל להופיע.

לוח חזון קולאז' מרפא
השאלה מה אני רוצה? מה יש בי עכשיו?
הבחירה מודעת ומתוכננת לפי משיכה, בלי לדעת למה
מה יוצא תמונת מטרה דף שמפתיע את מי שיצרה אותו
מה עושים איתו תולים ומסתכלים כל יום פוגשים, מתארים, ושואלים שאלה אחת

איך יוצרים דף קולאז' בשיטת "דפי נפש", צעד אחר צעד?

תצטרכי מחברת עם דפים עבים, ערימה של מגזינים ישנים, תצלומים או נייר עטיפה, מספריים, דבק וכמה צבעים שכבר יש בבית. עשרים דקות מספיקות.

  1. כוונה. שאלה או מילה אחת שהדף הזה מוקדש לה. לא תוכנית, רק כיוון.
  2. קסם המקריות. דפדפי מהר בין המגזינים ותלשי כל דימוי שמוצא חן בעינייך, בלי לעצור לשאול למה. מהירות עוזרת להקדים את המבקר. הדימויים האלה נכנסים לדף גם אם הם לא נראים לך קשורים.
  3. רקע. שכבת צבע ראשונה על הדף הלבן, בלי לתכנן. הרקע מכין אדמה לדימויים.
  4. דימויים. התחילי מדימוי אחד מרכזי, ואחריו הוסיפי עוד. אפשר לגזור בדיוק, ואפשר לקרוע ביד ולתת לקצוות להיות לא ישרים.
  5. צבע. מריחה של צבע שמכסה חלק מתמונה, או שמחברת בין שני דימויים רחוקים.
  6. קו. קו שעובר מדימוי לדימוי, או מסגרת סביב מה שחשוב.
  7. טקסט. מילה אחת או משפט קצר בסוף, אחרי שהדף כבר אמר את שלו.

לא חייבים את כל השבעה בכל דף, והסדר גמיש. המבנה נותן ביטחון, ואת חופשייה לזוז בתוכו.

מה עושים עם הדף אחרי שהוא מוכן?

לא מפרשים מהר. בשיטת "דפי נפש" פוגשים דף בשלושה שלבים, ובסדר הזה:

  1. הרגשה. מה הדף הזה עושה לי כשאני מסתכלת עליו? לפני כל הסבר.
  2. תיאור. מה אני רואה בו בפועל: אילו דימויים, אילו צבעים, מה גדול ומה קטן, מה מסתתר בפינה.
  3. שאלה אחת. שאלה פתוחה שלא מציעה תשובה, למשל "מה היה על הדף לפני שהדבקתי את הדימוי הזה, ומה השתנה אחריו?"

שימי לב במיוחד לדימויים שבחרת בלי לדעת למה. לרוב הם אלה שיש להם הכי הרבה מה להגיד, דווקא כי הראש לא בחר בהם.

כפולה ביומן ויזואלי עם צלליות גזורות על רקע צבוע
כפולה מהיומן שלי: צלליות גזורות על רקע צבוע.

האם קולאז' יכול להעלות דברים קשים?

כן. דימוי שנבחר בלי מחשבה יכול לגעת בזיכרון או ברגש שלא ציפית לפגוש. בשיטת "דפי נפש" לא נכנסים ישר לחומר הכבד. כל מפגש מתחיל בחיבור לכוחות ולמשאבים: אנשים שאת אוהבת, מקומות שמרגישים בית, רגעים שבהם היית חזקה משחשבת. דף קולאז' של משאבים הוא מקום טוב להתחיל ממנו.

אם עולה משהו שמציף, עצרי, נשמי, סגרי את היומן. הדף לא הולך לשום מקום. ואם אותה הצפה חוזרת בכל פעם שאת פותחת את היומן, זה סימן ליצור בליווי מטפלת, והדפים שלך יכולים להתלוות אלייך לשם.

שאלות נפוצות

מה זה קולאז' מרפא?

קולאז' מרפא הוא יצירה מדימויים מוכנים, כמו גזירי מגזינים ותצלומים, שנבחרים לפי משיכה ולא לפי היגיון ומודבקים על דף כדי לפגוש רגש שעוד אין לו מילים. המטרה היא ביטוי ומפגש עם עצמך, לא תמונה יפה.

למה קולאז' עוקף את המבקר הפנימי?

כי המבקר הפנימי שופט ביצוע, ובקולאז' אין ביצוע: הדימוי כבר קיים ואת רק בוחרת בו. כשבוחרים מהר, לפי מה שמוצא חן בעינייך ועוד לפני שהבנת למה, לא נשאר למבקר על מה להתלבש.

צריך לדעת לצייר כדי ליצור קולאז' מרפא?

לא. קולאז' הוא אחת הדרכים הכי פשוטות להתחיל ליצור ביומן ויזואלי בלי שום ניסיון, כי הדימויים, הצבע והקריעה עושים את העבודה גם בלי שליטה ברישום.

מה ההבדל בין קולאז' מרפא ללוח חזון?

לוח חזון מתכנן קדימה ומציג במודע את מה שאת רוצה שיקרה. קולאז' מרפא שואל מה יש בך עכשיו, והבחירה בו פחות מודעת, כך שהדף יכול להפתיע גם את מי שיצרה אותו.

אילו חומרים צריך לקולאז' מרפא?

מחברת עם דפים עבים, מגזינים ישנים או תצלומים, מספריים, דבק וכמה צבעים שכבר יש בבית. חומרים מקצועיים אפשר להוסיף בהמשך, אם בכלל.

איך מפרשים דף קולאז'?

לא ממהרים לפרש. קודם שואלים מה הדף עושה לך, אחר כך מתארים מה רואים בו בפועל, ובסוף שואלים שאלה פתוחה אחת. המשמעות מגיעה מתוך המפגש עם הדף, לא ממילון של סמלים.


מתי בפעם האחרונה נתת ליד שלך לבחור לפני שהראש הספיק להחליט? ערימה של מגזינים ישנים שמחכה במגירה יכולה להיות הדלת הכי פשוטה לשם, בלי מכחול, בלי כישרון, רק תמונה אחת שנעצרת מול העיניים ומבקשת להיכנס לדף. פני לעצמך עשרים דקות ביום, קחי דף, צבעי מים, כמה דימויים וצרי משהו שמשקף בדיוק מה שאת מרגישה עכשיו. אם את עוד שואלת את עצמך מאיפה מתחילים, כתבתי מדריך מלא ליומן ויזואלי ולשיטת "דפי נפש", ועל הפחד מהדף כשאין ניסיון בציור כתבתי במאמר על יצירה ביומן ויזואלי בלי ניסיון בציור. ובאתר מחכה לך שיעור מתנה בהרשמה לרשימת התפוצה: visualjournal.co.il

אם יהיו לך שאלות בדרך – אני כאן.

באהבה, רקפת

דילוג לתוכן