השאלות שאנחנו שואלים כדי ליצור קשר עם אנשים שאנחנו אוהבים
מה עשית היום? זאת השאלה שאני שואלת כל הזמן… היא שקופה לי.
אני שואלת את הילדים שלי כשהם חזרו מבית ספר
אני שואלת את החברות שלי כשאנחנו מדברות בטלפון.
אני שואלת את בעלי כשהוא חוזר הביתה.
אני לא זוכרת ששאלו אותו את זה כשהייתי קטנה, אף אחד אפילו לא ידע איפה אני רוב שעות היום.
אבל כשהייתי נערה והבאתי הביתה חבר חדש- אבא שלי היה יושב לתחקר אותו בעדינות. השאלה הראשונה שהיה שואל אותו היא- מה אבא שלך עושה?
מה זאת העשייה הזאת שכל כך מעסיקה אותי ומסתבר שהעסיקה גם את אבא שלי… הצורך לתת דין וחשבון על עשייה כלשהי, עדיף שהיא תהיה משמעותית ומיוחדת.
ומה זה עשייה? לראות טלויזיה? לדבר עם חברה? לשמוע מוזיקה?
זאת שאלה מעצבנת, לפעמים חברה שלי אומרת לי- תמיד צריך לעשות משהו? היום עשיתי כלום!
איתה למדתי לשנות את השאלה ל- איך עבר עלייך היום?
השאלה הזאת מעבירה את נטל העשייה ליום עצמו, לשעות שעברו להן…השאלה הזאת עדינה יותר ולא גורמת לך לגמגם במבוכה או להתחיל למנות את כל הפעולות שלך מבוקר ועד ערב, כפי שעושה הבן שלי כשעל פניו חיוך רציני.
היום נכנסתי דרך השער, הגעתי לכיתה, ישבתי על הכסא, הוצאתי מחברת..
אני צוחקת אליו ובתוכי מחפשת את השאלה האמיתית מאחורי – מה עשית היום?
אני חושבת שהשאלה האמיתית היא- איזה חוויות משמעותיות עברת היום? האם התקדמת לעבר המטרות שלך? האם יצרת משהו? האם פגשת אנשים משמעותיים ויצרת קשרים חדשים? האם הרגשת טוב היום? ספר לי משהו על מה שחווית היום שאוכל לדמיין איך נראה היום שלך…
לא רק את הדברים הקשים שמדי פעם עולים, גם את הרגעים היפים, אפילו אם הם קטנים.
וכמובן שאפשר פשוט לשאול- מה שלומך? אבל אז התשובה בד”כ – בסדר תודה.. זאת שאלה סגורה שלא מובילה להמשך שיחה.
אבל שוב – השאלה הזאת מכילה בתוכה עולם ומלואו עבורי. כי לי חשוב שכל יום יהיה משמעותי ושאספיק לעשות בו הרבה דברים משמעותיים שכולם צעדים קטנים לעבר החזון הגדול שלי..
וכאן השאלה שלי מתחברת לאבא שלי- מה אבא שלך עושה? כי לאבי היה חשוב לדעת מה גברים אחרים עושים? כלומר איך מה הקריירה שלהם? איך הם מתפרנסים? איך הם דואגים למשפחה שלהם.. בשאלה תמימה אחת כל כך הרבה משמעויות.
לצערי אף פעם לא יצא לי לדבר עם אבא שלי על השאלה הזאת, אבל אני מדמיינת שבתור גבר שהתמודד עם קונפליקט בין הצורך לשבת ולכתוב ולהתפתח כסופר ובין הצורך לפרנס, היה לו מעניין לשמוע מה עושים גברים אחרים, האם הם מתמודדים עם חוויה דומה?
אני חושבת שאני שאבתי מאבי את הרעיון של החזון שמנחה את השאלה שלו וגם שלי. נולדתי עם הידיעה שלכל אחד מאיתנו יש חזון פנימי שהוא מחויב אליו, חזון שהוא רואה למול עיניו וכשהוא קם בבוקר- הוא מתחיל לפעול כדי להגשים אותו.
והחזון הזה יכול להיות כל דבר שתחליט, הוא יכול להיות בית מאושר ושמח עבור הילדים שלך, הוא יכול להיות חיי יצירה או עבודה בחברת הייטק או חיי נוודות בטבע.
אבל חייבים לדמיין את החיים שאנחנו רוצים כדי שנתחיל “לעשות” צעדים קטנים בכיוון שלהם.
מאז שהייתי ילדה היה לי ברור שחוץ ממטלות החיים שחייבים לעשות- כל שאר הזמן צריך להיות מוקדש להתפתחות, חיבור פנימי, ריגוש, חיפוש הדרך האמיתית, חיפוש משמעות.
בסופו של דבר הכל מתנקז לחיפוש משמעות. האם היה לך יום משמעותי?
אבל אי אפשר לשאול את זה נכון?
מה דעתכם?
בתמונה אפשר לראות אותי ואת אחי הקטן, שוכבים במיטה ולא עושים כלום ובצד שמאל את אבא שלנו כשהיה צעיר, מרוצה וחסר דאגות
תגובות אחרונות