מה זו עבודת צל, ואיך פוגשים את הצל בדף?

עבודת צל היא היכרות עם החלקים בנפש שדחקנו הצידה, כי הם לא התאימו למי שהיינו אמורות להיות: כעס שאסור היה להראות, צורך שהתביישנו בו, כישרון שלמדנו להסתיר. ביומן ויזואלי את נותנת לחלקים האלה צורה על הדף, דמות, צבע או דימוי, ופוגשת אותם מחוץ לעצמך. את מתחילה מהכוחות שלך, ומתארת את הדמות לפני שאת מפרשת אותה.

שמי רקפת הדר, אני מטפלת באמנות, סופרת ובעלת בית הספר להכשרת מלוות דרך ליצירה ביומן ויזואלי בשיטת "דפי נפש". כשמחפשים היום "עבודת צל" בעברית, מוצאים בעיקר הסברים פסיכולוגיים ותרגילים, ומעט מאוד מהם מדברים על דף, על צבע או על דימוי. וחבל, כי כשעובדים רק במילים, עונה קודם הראש, והוא כבר מזמן הכין לעצמו תשובה. דימוי נכנס מדלת צדדית, ובדרך כלל הוא מגיע עוד לפני שהמחשבה מספיקה להתגונן.

מה זה הצל לפי יונג, במילים פשוטות?

בפסיכולוגיה של קארל יונג, הצל הוא החלקים באישיות שקשה לנו לקבל, ולכן דחקנו אותם אל מחוץ לטווח הראייה. הם לא נעלמים. הם ממשיכים לצוץ מהצד: ברוגז מוגזם על מישהי אחרת, בחלום, בדימוי שתופס אותך בלי שתדעי להסביר למה.

והצל לא רק חשוך. לפי יונג יש בו גם כמיהות וחלומות שלא העזנו להגשים, ולחלק הזה קוראים לפעמים "הצל הזהוב": כישרון, ביטחון או אור שלמדנו להסתיר באותה עקשנות שבה הסתרנו את הכעס. התכונות שאת מעריצה קצת יותר מדי אצל אישה אחרת גרות הרבה פעמים בדיוק שם.

עבודת צל, שנקראת גם עבודת צללים, היא הדרך להכיר את החלקים האלה ולהכיר בהם, במקום להמשיך להתווכח איתם בראש.

בהכשרת מלוות דרך יש שיעור על האמנית הפנימית, ובו אנחנו מדברות גם על הצל של ארכיטיפ האמן: האמן הרעב, השיגעון, הביקורת העצמית והשיפוטיות. גם לארכיטיפים אחרים שאנחנו פוגשות בהכשרה, כמו המלכה, יש צד צל משלהם, וכשיודעים לקרוא לו בשמו, אפשר ליהנות ממה שכל ארכיטיפ נותן בלי לסבול מהצל שלו.

למה לעשות עבודת צל דרך יצירה?

יש לזה שלוש סיבות:

1. היד בוחרת ראשונה. הראש החושב הוא זה שהסתיר את הצל מלכתחילה, ולבקש ממנו לכתוב עליו זה כמו לבקש מהשומר לפתוח את השער. כשהיד נעצרת על תמונה במגזין עוד לפני שאת יודעת למה, משהו אחר בחר בה.
2. דמות על הדף נותנת מרחק. ברגע שלחלק שדחקת הצידה יש גוף על הדף, צללית שחורה, פנים מודבקות או כתם אדום, הוא כבר מחוץ לך. את יכולה להסתכל עליו במקום להיות בתוכו, ובזכות המרחק הזה אפשר להישאר מולו ולא לברוח.
3. כך עשה גם יונג. הוא לא הסתפק במילים, וצייר את הדמויות שפגש בעבודה הפנימית שלו, בדפים שהפכו אחר כך ל"ספר האדום".

שיטת "דפי נפש" היא שיטה ליצירה ביומן ויזואלי שמשלבת עקרונות מעולם הטיפול באמנות, פסיכולוגיה יונגיאנית ועבודה רגישה לטראומה, בתוך מבנה פשוט של שבעה אלמנטים. אפשר להשתמש במבנה הזה גם כדי לפגוש את הצל, ובהמשך אראה לך איך. על הרגע שבו היד נעצרת על דימוי, ולמה הבחירה הזאת עוקפת את המבקר הפנימי, כתבתי במאמר על קולאז' מרפא.

האם עבודת צל מסוכנת?

עבודת צל יכולה להציף, בעיקר כשצוללים לבד ובבת אחת אל החומר הכי קשה. בצל מחכים לפעמים כעס, צער ובושה שישבו בבטן שנים, ולפעמים גם פצעים אמיתיים. כשהם עולים מהר מדי, הגוף מגיב כאילו זה קורה שוב עכשיו, וזו כבר הצפה.

לכן בשיטת "דפי נפש" לא עובדים עם הטראומה ישירות, אלא אם האישה עצמה הביאה את החומר והיא מוכנה לעבוד איתו. כל מפגש מתחיל בחיבור לחלקי הנפש החזקים והטובים ולמשאבים: אנשים שאת אוהבת, מקומות שמרגישים בית, רגעים שבהם היית אמיצה יותר משחשבת. רק מתוך הקרקע הזאת את מתקרבת לצל, ובקצב שלך.

עצרי וסגרי את היומן אם:

• הגוף עובר לכוננות. לב דוהר, נשימה קצרה וגבוהה, רעד בידיים.
• את מתנתקת. תחושה שאת לא לגמרי בחדר, שהדף רחוק ממך.
• אותה תמונה חוזרת שוב ושוב בראש, בלי שום הקלה.
• אחרי היצירה את מרגישה גרוע יותר, בכל פעם מחדש.

ומה עושים ברגע הזה? הניחי את המכחול, נשמי שלוש נשימות ארוכות, וחזרי לחדר דרך החושים: הרגישי את כפות הרגליים על הרצפה, שתי כוס מים קרים. אחר כך סגרי את הדף ופתחי את דף המשאבים שלך. כתבתי על זה צעד אחר צעד במאמר מה עושים כשעולה משהו קשה בזמן יצירה.

מתי לא לעשות את זה לבד? כשההצפה חוזרת בכל פעם שאת פותחת את היומן, כשהשינה או התפקוד היומיומי נפגעים, כשיש מחשבות לפגוע בעצמך, או כשמשהו קשה קרה לאחרונה והוא עוד פתוח וטרי. במצבים האלה חשוב שתהיה לצידך מטפלת, והדפים שלך יכולים לבוא איתך לטיפול. ואם עולות מחשבות לפגוע בעצמך, אל תחכי: בער"ן עונים בכל שעה ביממה, בטלפון 1201.

איך פוגשים את הצל בדף, צעד אחר צעד?

תצטרכי מחברת עם דפים עבים, ערימה של מגזינים ישנים, מספריים, דבק וכמה צבעים שכבר יש בבית. חצי שעה מספיקה. אם זו הפעם הראשונה שלך, צרי קודם דף משאבים, דף נפרד של מה שנותן לך כוח, והשאירי אותו פתוח לידך.

ואז עברי על שבעת האלמנטים של שיטת "דפי נפש":

1. כוונה. הקדישי את הדף לדמות אחת: תכונה שמרגיזה אותך אצל אחרות, או תכונה שאת מעריצה אצל אחרת ואף פעם לא מרשה לעצמך. מילה אחת מספיקה. זה כיוון, לא תוכנית.
2. קסם המקריות. דפדפי מהר במגזינים ותלשי כל דימוי שהיד נעצרת עליו, עוד לפני שאת מבינה למה. אל תתווכחי עם הבחירה. גם דימוי שמעורר בך אי נוחות קטנה שייך לכאן.
3. רקע. מרחי שכבת צבע ראשונה, הקרקע שהדמות תעמוד עליה. בחרי צבע שנותן לך תחושת ביטחון, כי הרקע הוא המקום שלך בזמן שאת פוגשת אותה.
4. דימויים. תני לדמות גוף: צללית גזורה, פנים מודבקות, צורה מצוירת, או חיבור של כמה מהדימויים שתלשת. היא יכולה לתפוס על הדף כמה מקום שהיא רוצה.
5. צבע. הוסיפי צבע סביב הדמות, כי הצבע הוא האנרגיה שלה. איפה היא חמה, איפה דהויה, ואיפה היא נוזלת אל הרקע?
6. קו. ציירי את הקו שבינך לבינה: מסגרת, שביל, חוט שמחבר אותה לקצה הדף. את מחליטה כמה קרוב היא עומדת.
7. טקסט. בסוף, תני לדמות להגיד משפט אחד. כתבי אותו לידה, בקול שלה, בלי לערוך.

לא חייבים את כל השבעה בכל דף, והסדר גמיש. המבנה נותן ביטחון, ואת חופשייה לזוז בתוכו.

מה עושים עם הדמות אחרי שהיא על הדף?

קודם פוגשים אותה, ורק אחר כך מסבירים אותה. בשיטת "דפי נפש" יש לזה שלושה שלבים, בסדר הזה:

1. הרגשה. מה הדף הזה עושה לי כשאני מסתכלת עליו? לפני כל הסבר.
2. תיאור. מה יש עליו בפועל: אילו דימויים, אילו צבעים, מה גדול ומה קטן, מה מסתתר בפינה.
3. שאלה אחת. שאלה פתוחה שלא מציעה תשובה, למשל "מה הדמות הזאת הוסיפה לדף, שלא היה בו לפניה?"

אל תמהרי לתת לה שם. ברגע שאת אומרת "זה הכעס שלי", את מחליפה את כל מה שיש בדימוי בתווית שכבר הייתה לך. אחר כך סגרי את הדף: כתבי תאריך, סגרי את היומן, הניחי שתי ידיים על הכריכה ונשמי נשימה אחת.

ומדי פעם חזרי לדפי הצל ועייני בכמה מהם יחד. כשכל דף מתוארך, אפשר לראות לאורך זמן מה השתנה, ולפעמים תגלי דמות שחוזרת שוב ושוב.

מה ההבדל בין עבודת צל לטיפול?

עבודת צל ביומן היא לא טיפול, והיא לא באה להחליף אותו. ההבדל העיקרי הוא בשאלה מי מלווה אותך.

	עבודת צל ביומן	טיפול
מי מלווה אותך	היומן שלך, או קבוצה עם מלווה שהוכשרה לזה	מטפלת, לאורך כל התהליך
מאיפה מתחילים	מהמשאבים. לחומר כבד מתקרבים רק אם הבאת אותו בעצמך	אפשר לעבוד ישירות גם על החומר הקשה
כשמשהו מציף	עוצרים, מקרקעים וסוגרים את הדף	המטפלת איתך בחדר ועוזרת לך לעבור את זה
מתי זה מתאים	כשהחומר כבד אבל משהו בו זז, ואחרי הדף את מרגישה קצת יותר קלה	כשההצפה חוזרת בכל פעם, כשהשינה או התפקוד נפגעים, כשהאירוע טרי

השניים לא מחליפים זה את זה, והרבה נשים נעזרות בשניהם במקביל. ולא פעם היומן הוא בדיוק הגשר: הדפים שיצרת יכולים להתלוות אלייך לחדר הטיפול ולומר שם את מה שקשה להגיד. על הדרך הזאת, להתקרב לכאב דרך המשאבים, כתבתי בהרחבה במאמר על יומן ויזואלי אחרי טראומה.

שאלות נפוצות

מה זו עבודת צל?

עבודת צל היא היכרות עם החלקים באישיות שקשה לנו לקבל, ולכן דחקנו אותם הצידה, כמו כעס, בושה או כישרון שלמדנו להסתיר. המושג מגיע מהפסיכולוגיה של קארל יונג. ביומן ויזואלי נותנים לחלקים האלה צורה על הדף, ופוגשים אותם מחוץ לעצמנו.

האם עבודת צל מסוכנת?

היא יכולה להציף, אם צוללים לבד ובבת אחת אל החומר הכי קשה. מתחילים מהמשאבים, יוצרים בפרקי זמן קצרים וסוגרים את הדף בטקס קבוע. אם ההצפה חוזרת בכל פעם שפותחים את היומן, נכון לעשות את העבודה הזאת עם מטפלת.

איך יודעים מה הצל שלי?

שימי לב למה שמרגיז אותך יותר מדי אצל אחרות, ולמה שאת מעריצה יותר מדי אצל אחרת. שניהם מצביעים לא פעם על חלקים שלך שדחקת הצידה. ביומן אפשר לחפש את הצל גם בדימויים שאת חוזרת אליהם שוב ושוב, בלי לדעת למה.

צריך לדעת לצייר כדי לעשות עבודת צל ביומן?

לא. קולאז', נייר קרוע, צבע וצלליות פשוטות עושים את העבודה. דמות שבנויה מדימויים ממגזינים, ומשפט אחד לידה, הם דף צל שלם.

מה זה הצל הזהוב?

הצל הזהוב הוא הצד המואר של מה שדחקנו הצידה: כישרון, ביטחון או אור שלמדנו להסתיר. התכונות שאת מעריצה קצת יותר מדי אצל אישה אחרת מצביעות עליו לא פעם.

האם אפשר לעשות עבודת צל לבד, בלי מטפלת?

אפשר, כשהחומר כבד אבל משהו בו זז, ואחרי הדף את מרגישה קצת יותר קלה. לא כדאי לעשות את זה לבד כשההצפה חוזרת בכל פעם, כשהשינה או התפקוד נפגעים, כשיש מחשבות לפגוע בעצמך, או כשמשהו קשה קרה לאחרונה. ואם עולות מחשבות לפגוע בעצמך, אל תחכי: בער"ן עונים בכל שעה ביממה, בטלפון 1201.

---

יש בדרך כלל דימוי אחד בערימת המגזינים שאת מדלגת עליו, ואז חוזרת אליו שוב… ממנו הדף רוצה להתחיל. את לא צריכה לדעת עדיין מה הוא אומר, רק להכניס אותו לדף ולשבת לידו קצת. פני לעצמך חצי שעה השבוע, קחי דף, צבעי מים, כמה דימויים וצרי משהו שמשקף בדיוק את מה שאת מרגישה עכשיו. ואם את עוד בתחילת הדרך, המדריך לדף הראשון מלווה אותך צעד אחר צעד, ובאתר מחכה לך שיעור מתנה בהרשמה לרשימת התפוצה: visualjournal.co.il

ואם יהיו לך שאלות בדרך, אני כאן.

באהבה, רקפת