מהן שלוש האנרגיות של הנשמה? הליבה, הקשר והרוח בשיטת "ארכיטיפים של צבע"

לפי שיטת "ארכיטיפים של צבע", הנשמה מגיעה לעולם עם שלוש אנרגיות: אנרגיית הליבה, שעונה על השאלה מי אני, אנרגיית הקשר, שעונה על השאלה מה הייעוד שלי, ואנרגיית הרוח, שעונה על השאלה איך אהיה מאושרת. כל אנרגיה מקבלת צבע יסוד אחד, וכשלומדים להבחין ביניהן על הדף, אפשר גם לאזן אותן בחיים.
שמי רקפת הדר, אני מטפלת באמנות, סופרת ובעלת בית הספר להכשרת מלוות דרך ליצירה ביומן ויזואלי בשיטת "דפי נפש". כשכתבתי את הספר "ארכיטיפים של צבע", שמתי לב לדבר מוזר: הכתיבה עצמה עברה בין שלוש האנרגיות. היו רגעים שבהם הייתי לגמרי בתוך עצמי, מנותקת מכל בקשה ומכל שאלה. היו רגעים שבהם עצרתי ושאלתי את עצמי אם את, הקוראת, תביני את מה שאני מנסה להגיד. והיו רגעים שבהם הרגשתי שהמילים נכתבות דרכי, כאילו אני רק צינור. שלושת הרגעים האלה הם שלוש האנרגיות, ובמאמר הזה אני רוצה להכיר לך כל אחת מהן מקרוב.

מה הן שלוש האנרגיות בשיטת "ארכיטיפים של צבע"?
שיטת "ארכיטיפים של צבע" היא שיטה רוחנית ואמנותית ליצירה ביומן ויזואלי, שעוזרת להכיר את שלוש האנרגיות שאיתן נולדנו, הליבה, הקשר והרוח, בעזרת צבעים וארכיטיפים. היא נשענת על עולם השמאניזם ועל התאוריה של יונג, ונולדה מתוך שיטת "דפי נפש".
הרעיון בבסיס פשוט: לנשמה יש מהות טהורה של טוב, אהבה ורצון ללמוד, והיא מגיעה לעולם מצוידת בשלוש אנרגיות שמאפשרות לה להגשים את מה שבאה לעשות כאן. אפשר לחשוב עליהן כמו על שלושה נהרות שזורמים בתוכנו, ובתוך כל נהר יש ארכיטיפים שמנהלים את הזרם.
| האנרגיה | השאלה שלה | במה היא עוסקת | איפה מרגישים אותה |
|---|---|---|---|
| הליבה | מי אני? | האופי, הגוף, מה שאני אוהבת באמת | בין הגרון למקלעת השמש, בכל החזה |
| הקשר | מה הייעוד שלי? | כל הקשרים שלי, מהמשפחה ועד העולם | בכל מפגש עם אדם אחר |
| הרוח | איך אהיה מאושרת? | טבע, יצירה, אמנות ועולם הרוח | באזור הלב והקרקפת |
שלוש השאלות לא עומדות לבד. כדי לדעת מה הייעוד שלי, אני צריכה קודם לדעת מי אני. וכדי להרגיש אושר, אני צריכה לדעת מה באתי לעשות בעולם.
מה זו אנרגיית הליבה, ואיך מרגישים אותה?
אנרגיית הליבה היא האנרגיה שאיתה באנו לעולם, הדרך שבה אנחנו מכירות את עצמנו כשאנחנו לגמרי לבד. היא קשורה לגוף שלנו, להיריון שבו נוצרנו וללידה שלנו, לאופי, לטמפרמנט, לדרך שבה אנחנו חושבות ולתחביבים שלנו.
מרגישים אותה ברגעים של לבד: במדיטציה, בשינה, בלמידה, כשעושים בדיוק את מה שאוהבים. כשאני מנסה לדמיין אותה כחומר, היא דחוסה וחזקה מאוד, כמו גרעין. יש נשים שאוהבות את התחושה הזאת מאוד, ויש נשים שפוחדות ממנה.
למה כל כך קשה לפגוש אותה? כי מהרגע שנולדנו ועד סוף החיים אנחנו מוקפות באחרים. ככל שגדלנו, התאמנו את עצמנו למה שהבית, החברה והעולם ציפו מאיתנו, ולפעמים כבר קשה להבחין מה באמת שלנו. אנרגיית הליבה הכי קרובה למהות שלה מהלידה ועד גיל עשרים בערך, ובשנים האלה אנחנו מנסות לענות על השאלה הראשונה, מי אני.
מה היא נותנת לנו כשאנחנו מחוברות אליה:
- היא מחברת אותנו לרצונות ולחלומות האמיתיים שלנו.
- היא מזכירה לנו מה מתאים לנו ומה לא, ואיפה עוברים הגבולות שלנו.
- היא מחזירה אותנו לקצב האישי שלנו ולתשוקה שלנו.
- היא משחררת אותנו מהציפיות של אחרים, ומאפשרת ללמוד את העולם מתוך סקרנות.
מה מחזק אותה: משחקי דמיון, טיול בטבע, קריאה ומדיטציה. הארכיטיפים שקשורים אליה הם הילד הקסום, ילדת הטבע והשוטה.
בשער הליבה בספר יש דמיון מודרך שבו את חוזרת לגיל שנה או שנתיים, יוצאת מבעד לדלת אל עולם שכולו בגוונים של צבע הליבה שלך, ופוגשת במראה דמות שמביאה לך מסר. ואחר כך את יוצרת דף ביומן רק עם דימויים שיש בהם את הצבע הזה.

מה זו אנרגיית הקשר, ולמה היא קשורה לייעוד?
אנרגיית הקשר, שבספר אני קוראת לה גם אנרגיית האחר, היא האנרגיה שלנו כשאנחנו בקשר עם אחרים. היא כוללת את כל הקשרים שלנו, האמיתיים וגם אלה שקיימים רק בתוכנו: המשפחה שבה גדלנו, המשפחה שהקמנו, חברות, עבודה, האנשים בארץ שבה אנחנו חיות.
זו גם האנרגיה הראשונה שאנחנו פוגשות, כי כל אחת מאיתנו התחילה את חייה בתוך גוף של אישה אחרת, ורק אחרי תהליך ארוך של נפרדות נעשינו מי שאנחנו. משפחת המקור היא "האוניברסיטה" הראשונה שלנו, ושם אנחנו לומדות איך חיים, מה נכון ואיך מתנהגים.
כשאני מדמיינת את האנרגיה הזאת כחומר, היא נראית כמו בד דקיק עם אינסוף חורים קטנים. הבד נושם: דרך החורים נכנסת אנרגיה מאנשים אחרים, ולפעמים היא מחייה ומחזקת אותי, ולפעמים היא מעכירה אותי. ודרכם יוצאת גם האנרגיה שלי, ולפעמים יוצא ממני יותר מדי, ואני נשארת מרוקנת.
מתי היא לא מאוזנת? כשהיא נוטה לריצוי, לנתינת יתר ולהקרבה עצמית. אחת הדרכים הכי ברורות לראות את זה היא דרך דפוסים: דפוס של ריצוי, דפוס של אשמה, התנהגות שחוזרת כל פעם שמישהו מפעיל עלינו לחץ. ומה שחשוב לזכור הוא שאנרגיית הקשר היא האנרגיה שלנו בתוך המפגש, והרבה פעמים היא הפרשנות שלנו למה שאנחנו קולטות מאחרים.
למה היא קשורה לייעוד? כי השאלה מה הייעוד שלי מתעוררת כשאנחנו יוצאות לעולם, בערך מגיל עשרים ועד אחרי גיל חמישים. אלה השנים של קריירה, משפחה ומציאת הדרך, ובשנים האלה אנחנו משקיעות הרבה מאוד באחרים. כדי לענות על השאלה, צריך ללמוד מתי אני נותנת יותר מדי, מתי אני לוקחת יותר מדי, וכמה השפעה יש לאחרים עליי.
בשער הקשר בספר יש תרגיל כתיבה שאני קוראת לו "אוניברסיטת הילדות": רשימה של משפטים שמתחילים ב"כשהייתי קטנה למדתי ש…". אחר כך בוחרים משפט אחד והופכים אותו להצהרה חדשה. כל מעבר דרך צבע הקשר יכול לרפא, כי ללמוד לאזן בין מה שאני נותנת למה שאני מקבלת, זה הריפוי עצמו.

מה זו אנרגיית הרוח, ואיך יודעים שהיא חסרה?
אנרגיית הרוח היא האנרגיה שמטעינה אותנו. היא החיבור שלנו למקורות שגדולים מאיתנו: הטבע, האמונה, התקווה, וכל מה שבני אדם יצרו לאורך הדורות מתוך חיבור לרוח, שירה, ציור, מוזיקה, ריקוד וסיפור. כל הילדים מכירים אותה, כשהם מגלים את העולם בסקרנות ובפליאה.
כשאני מדמיינת אותה כחומר, היא כבר לא מוצקה. היא כמו אור, או כמו טיפות של מים זוהרים, משהו כמעט חשמלי שנוצץ בזהב. ולמרות שקשה לתפוס אותה, העוצמה שלה גדולה. מרגישים אותה הרבה פעמים באזור הלב והקרקפת, כהתרחבות, כהתרגשות ולפעמים כפליאה גדולה.
איך יודעים שהיא חסרה? עייפות, דיכאון וחוסר נחת הם הרבה פעמים סימן שחסר לנו "ויטמין רוח". במהלך החיים, ובעיקר אחרי אירועים קשים, אנחנו נוטות להזניח את הרוח, לוותר על הצורך להתחבר אליה, ואז אנחנו נשארות חסרות. נסי לדמיין שיש בך רק שניים משלושת צבעי היסוד. במקום אינסוף גוונים, תוכלי לערבב מהם צבע אחד נוסף לכל היותר. התוספת של הרוח היא מה שמאפשר שינוי.
מה מחבר אליה: מדיטציה, תפילה, התבוננות באמנות שמרגשת, ספר טוב, טיול בטבע, יצירה, וחלימה. בסביבות גיל חמישים, אחרי שסיימנו חלק גדול מהמטלות של משפחה ועבודה, רבות מאיתנו מתחילות לחפש אותה ביתר שאת.
בשער הרוח בספר עובדים עם חלימה בהקיץ: כותבים אירוע מהחיים כאילו היה חלום, בזמן הווה, ומתחילים במילים "בחלום שלי…". אחר כך מסמנים את המילים המשמעותיות, צובעים את כל הדף בגוונים של צבע הרוח, ומחברים בין המילים עד שנוצר סיפור חדש, מסר מהרוח.

מה קורה כשהאנרגיות מתערבבות?
שלושה צבעי יסוד יכולים ליצור כל גוון שקיים. כשמערבבים אותם בלי סדר, מקבלים חום עכור, שאי אפשר לזהות בו אף אחד מהם. וכשמערבבים אותם בעדינות, כשלכל צבע יש את המקום שלו, נוצרת קשת.
ככה גם האנרגיות שלנו. רובנו גדלות כשהן מעורבבות זו בזו, ולכן לפעמים קשה לדעת מה אני מרגישה, ואם החלטה שקיבלתי באה ממני או ממה שהאחרים סביבי רצו. מתוך הבלבול הזה קשה להחליט, והוודאות נעלמת.
בין כל שתי אנרגיות יש גם מעבר, וכל מעבר מקבל צבע משני:
- בין הליבה לקשר: החיבור הראשון שלנו לאחר, הרגעים שבהם היינו חלק ממישהו, והרגעים שבהם למדנו להיות נפרדות ולשים גבולות.
- בין הקשר לרוח: המורות והמורים שפגשנו בדרך, והשאלה למי אני יכולה להיות מורת דרך. זה המעבר הכי מבלבל, כי הוא קשור לחיפוש ולשוטטות, ולייעוד.
- בין הרוח לליבה: המקום שבו רעיון גבוה יורד לקרקע והופך ליצירה. בספר אני כותבת שזה הצבע הכי חשוב בספירלה, כי הוא מחבר אותנו ישירות לרוח ובכל זאת שומר על העצמי שלנו.
וכשאנחנו מכירות את כל האנרגיות ויודעות לאזן ביניהן, מגיע השער השביעי, האיחוד. בשיטה הוא מקבל את הזהב, שהוא תשוקת האהבה: שמחת חיים, פליאה, והתרגשות מהעושר שיש בתוכנו ובעולם.
למה לכל אנרגיה יש צבע, והאם הצבע קבוע?
בחרתי להצמיד לכל אנרגיה צבע יסוד אחד, אדום, צהוב או כחול, כי צבע הוא אנרגיה שאפשר לראות. את מה שקשה לתאר במילים אפשר לצייר, לחוש ולשנות על הדף.
אבל הסידור של הצבעים לא קבוע. בשיטה אין מילון שקובע שאדום הוא תמיד הקשר או שכחול הוא תמיד הרוח. כל אחת מסדרת לעצמה את צבעי היסוד על שלוש האנרגיות לפי החיבור האישי שלה, ובונה מפת צבעים משלה. היא מגלה את המפה בדמיון מודרך שבו היא חוזרת אל רגע הלידה, ורואה שלוש טבעות של צבע מקיפות אותה.
ובכל זאת, לכל צבע יש תכונות של חומר, שמשפיעות גם על הדרך שבה הוא מתנהג כצבע של הליבה:
- צהוב משתנה מטיפה אחת של צבע אחר. כשהצהוב הוא צבע הליבה שלך, את נוטה להיות מושפעת מאוד ממה שאחרים חושבים. ואותו צהוב גם מכניס אור לכל עבודה, ואנשים נמשכים אליו בלי לדעת למה.
- אדום משתנה הכי מעט, הוא שומר על עצמו. כשהאדום הוא צבע הליבה שלך, יש בך עוצמה וסערה, ואת יודעת מה את רוצה מהרגע הראשון.
- כחול משתנה לאט, וצריך כמות לא קטנה של צבע אחר כדי להזיז אותו. כשהכחול הוא צבע הליבה שלך, את צריכה שקט וגבולות, ואת יודעת להגיד "אני צריכה שקט".
מה יש בספר "ארכיטיפים של צבע"?
הספר "ארכיטיפים של צבע: תהליכי ריפוי ביומן הוויזואלי", שיצא באנגלית, הוא ספר העבודה של השיטה. לפני שהיה ספר הוא היה קורס, והוא שמר על המבנה של קורס: את עוברת בו שער אחרי שער, ויוצרת ביומן.
מה בנוי בו, פרק אחרי פרק:
- הקדמה: מסע הנשמה, שלוש השאלות הגדולות ושלוש האנרגיות שמעצבות חיים.
- פרק ראשון, השיטה: אנרגיות, צבעים והשאלות הגדולות של החיים, שפת הצבע, צבעי היסוד והצבעים המשניים, הארכיטיפים ואיך הם פועלים בחיים, ושלושת מעגלי החיים: הילדות, הפוטנציאלים והטרנספורמציה.
- פרק שני, ספירלת מעברי הצבע של הילדות: שבעה חלקים, אחד לכל אנרגיה ולכל מעבר: הליבה, המעבר מהליבה לקשר, הקשר, המעבר מהקשר לרוח, הרוח, המעבר מהרוח חזרה לליבה, והאיחוד.
- פרק שלישי, קמעות ומנטרות של צבע: האלכימיה של הריפוי, איזון האנרגיות, יצירת קמע, והקשת הפנימית שלך.
איך בנוי כל שיעור בספר: קודם הסבר על האנרגיה, על הצבעים ועל הארכיטיפים שגרים בה. אחר כך דמיון מודרך שלם, כתוב מילה במילה, שעושים בעיניים עצומות. אחריו תרגיל כתיבה שמגיע לדפוסי הילדות דרך הצבע ולא דרך ניתוח. ובסוף, הצעה ליצירה ביומן.
מה את לוקחת ממנו: מפת צבעים של אנרגיות הילדות, שאת מציירת בעצמך ויכולה לחזור אליה גם אחרי שנים. דרך לגעת בדפוסים ישנים דרך צבע ודמיון. וקמע, חפץ שאת יוצרת בפרק האחרון, כדי להחזיר אלייך את החלקים שהתהליך גילה.
הספר יצא באנגלית בשנת 2023, בכריכה רכה ובקינדל. יש בו 120 עמודים, ובהם עבודות שלי ושל תלמידות שעברו את הקורס.

שאלות נפוצות
מהן שלוש האנרגיות בשיטת ארכיטיפים של צבע?
אנרגיית הליבה, שעונה על השאלה מי אני, אנרגיית הקשר, שעונה על השאלה מה הייעוד שלי, ואנרגיית הרוח, שעונה על השאלה איך אהיה מאושרת. כל אחת מקבלת צבע יסוד, וכל אחת מסדרת את הצבעים לפי החיבור האישי שלה.
מה זו אנרגיית הליבה?
אנרגיית הליבה היא האנרגיה שאיתה באנו לעולם: האופי, הגוף, מה שאנחנו אוהבות באמת. מרגישים אותה כשאנחנו לבד עם עצמנו, והיא מחברת אותנו לרצונות, לגבולות ולקצב האישי שלנו.
מה זו אנרגיית הקשר?
אנרגיית הקשר היא האנרגיה שלנו בכל מפגש עם אחרים, מהמשפחה שבה גדלנו ועד העבודה והחברות. כשהיא לא מאוזנת היא נוטה לריצוי ולנתינת יתר, וכשלומדים לאזן אותה מתבהרת השאלה מה הייעוד שלי.
מה זו אנרגיית הרוח?
אנרגיית הרוח היא האנרגיה שמטעינה אותנו: החיבור לטבע, לאמונה, ליצירה ולאמנות. עייפות וחוסר נחת הם הרבה פעמים סימן שהיא חסרה, ודרך טבעית להתחבר אליה היא חלימה, גם חלימה בהקיץ ביומן.
האם לכל אנרגיה יש צבע קבוע?
לא. כל אנרגיה מקבלת צבע יסוד, אדום, צהוב או כחול, אבל הסידור אישי. כל אחת מגלה את מפת הצבעים שלה בדמיון מודרך, ובונה אותה בעצמה.
איפה אפשר לקרוא את הספר ארכיטיפים של צבע?
הספר "ארכיטיפים של צבע: תהליכי ריפוי ביומן הוויזואלי" יצא באנגלית בשנת 2023, ונמכר באמזון בכריכה רכה ובקינדל. הוא בנוי כמו קורס, עם דמיון מודרך, תרגיל כתיבה והצעה ליצירה בכל שער.
שאלת את עצמך פעם איזו אנרגיה הובילה אותך היום? אולי זה היה הבוקר, כשישבת לבד עם הקפה, או בצהריים, כשעשית משהו רק כי מישהו ציפה ממך. מזמינה אותך להתחיל בדף אחד: שלושה צבעי יסוד, ושאלה אחת מתוך השלוש. ואם תרצי להכיר את השיטה עוד, כתבתי עליה גם במאמר ארכיטיפים של צבע: מה זה, ואיך צבע עוזר להכיר את הנפש?. ואם תרצי ללמוד ללוות נשים בעזרת השיטה, אפשר להצטרף להכשרת ארכיטיפים של צבע.
ואם יהיו לך שאלות בדרך, אני כאן.
באהבה, רקפת

תגובות אחרונות