איך מתחילים יומן ויזואלי? מדריך צעד אחר צעד לדף הראשון
כדי להתחיל יומן ויזואלי צריך מחברת עם דפים עבים, כמה צבעים שכבר יש בבית וערימה קטנה של דימויים גזורים. בוחרים כוונה אחת, מכסים את הדף הלבן בשכבת צבע, מדביקים דימוי שנמשכים אליו, מוסיפים קו ומסיימים במילה אחת. עשרים דקות מספיקות לדף ראשון, ולא צריך שום ידע קודם בציור.
שמי רקפת הדר, אני מטפלת באמנות, סופרת ובעלת בית הספר להכשרת מלוות דרך ליצירה ביומן ויזואלי בשיטת "דפי נפש". את הדף הראשון שלי יצרתי ב-2014, בתקופה שבה אמא שלי גססה מסרטן, ואני זוכרת בדיוק כמה זמן ישבתי מולו לפני שהעזתי לשים עליו צבע. מאז ראיתי את הרגע הזה חוזר אצל מאות נשים, ולכן המדריך הזה מתחיל לא ברשימת קניות אלא בשאלה מה בדיוק עושים בעשרים הדקות הראשונות.
מה באמת צריך כדי להתחיל?
הרבה פחות ממה שנדמה. רשימות החומרים באינטרנט כתובות בשביל מי שכבר יוצרת שנים, והן מרתיעות בדיוק את מי שעכשיו מתחילה. זה כל מה שבאמת נחוץ לדף ראשון:
| מה | מה מספיק להתחיל | מה אפשר להוסיף בהמשך |
|---|---|---|
| משטח | מחברת עם דפים עבים או בלוק ציור קטן בגודל A5 | יומן תפור עם דפי אקוורל |
| צבע | צבעי מים של הילדים, גואש, פנדות או טושים | אקריליק, דיו, פסטל שמן |
| דימויים | גזירי מגזינים, תצלומים ישנים, נייר עטיפה | קלפי דימויים, הדפסי ג'לי פלייט |
| הדבקה | דבק סטיק ומספריים | מדיום הדבקה, מכחול רחב |
| זמן | עשרים דקות בלי הפרעות | מפגש של שעה |
הדף הראשון לא צריך חומרים יקרים, והוא גם לא צריך פינת יצירה מסודרת. שולחן המטבח אחרי שכולם יצאו מהבית עובד מצוין.
איך נראה הסשן הראשון, צעד אחר צעד?
בשיטת "דפי נפש" כל דף נבנה משבעה אלמנטים, ולכל אחד תפקיד מוגדר בתהליך. כך הם נראים כשמפעילים אותם בפעם הראשונה:
- כוונה. בחרי שאלה או נושא אחד שהדף מוקדש לו, ואמרי אותו בקול. לא תוכנית, רק כיוון. "מה מעיק עליי השבוע" זו כוונה מצוינת לדף ראשון.
- קסם המקריות. שלפי דימוי אחד מהערימה בעיניים עצומות, או בחרי צבע בלי להסתכל. זה האלמנט שמשתיק את המבקר הפנימי, כי אי אפשר לטעות במה שהמקרה בחר.
- רקע. כסי את הדף הלבן בשכבת צבע אחת, מהר וברוחב. אל תתכנני אותה. הדף הלבן הוא מה שמפחיד, וברגע שהוא נעלם הכל נעשה קל יותר.
- דימויים. הניחי את הדימוי שנשלף, והוסיפי עוד אחד או שניים שאת נמשכת אליהם. משיכה, לא היגיון. אם את מנסה להבין למה בחרת, סימן שחזרת לראש.
- צבע. הוסיפי את הצבעים שמתאימים לרגש של הרגע הזה, מעל הרקע ומסביב לדימויים.
- קו. סימן של היד עצמה: שרבוט, מסגרת סביב דימוי, חץ שמחבר בין שני חלקים.
- טקסט. בסוף, אחרי שהדף כבר אמר את שלו, הוסיפי מילה אחת או משפט קצר. לא כותרת ולא הסבר.
לא חייבים את כל השבעה בדף אחד, והסדר גמיש. אבל בדף הראשון שווה לעבור את כולם לפי הסדר, כי המבנה הזה הוא בדיוק מה שנותן ביטחון כשעוד אין ניסיון.
מה עושים אם יושבים מול הדף ולא בא כלום?
זה קורה כמעט לכל אישה בפעם הראשונה, וזה לא סימן שזה לא בשבילך. "לא בא לי כלום" זה כמעט תמיד "אני מפחדת לקלקל". שלוש דרכים מהירות לצאת מזה:
- התחילי מהרקע, לא מהרעיון. צבע על כל הדף, בלי כוונה. הפחד מתפוגג כשהלובן נעלם.
- תני למקריות להחליט. הוציאי דימוי אחד בעיניים עצומות והתחייבי אליו. ההתחייבות מוציאה אותך מהבחירה, וההתלבטות היא מה שמשתק.
- ציירי את מה שיש. אם יש רק ריקנות, תני לריקנות צבע. דף אפור שלם הוא דף שלם.
יש עוד משהו שעוזר: לזכור שאף אחד לא אמור לראות את הדף הזה. יומן ויזואלי הוא מרחב רגשי, לא מוצר, ואין בו דף מוצלח או לא מוצלח.
צריך לדעת לצייר?
לא. את לא צריכה לדעת לצייר יפה, רק לתת לצבעים ולדימויים לפגוש את הדף ולראות מה עולה. הדימויים, הקולאז' והצבע עושים את רוב העבודה, ולכן שליטה ברישום היא לא תנאי כניסה. הרחבתי על ההתנגדות הזאת במאמר נפרד על יצירה ביומן ויזואלי בלי ניסיון בציור.
כמה זמן זה לוקח, וכל כמה זמן יוצרים?
דף אחד לוקח בין עשר דקות לשעה, לפי הזמן שיש לך. עשרים דקות הן נקודת התחלה טובה לדף ראשון. מחקרים מראים שכבר דקות ספורות של יצירה ביום מרגיעות ומיטיבות עם הנפש, בדיוק כמו שאנשים תמיד ידעו לספר את הסיפור שלהם בציורים כשהמילים לא הספיקו. תרגול קצר וקבוע, פעמיים או שלוש בשבוע, משפיע הרבה יותר מדף אחד ארוך פעם בחודש.
איך יודעים שהדף נגמר?
כשאת מוסיפה עוד משהו רק כדי שייראה יפה יותר, הוא נגמר. זה הסימן הכי מדויק שיש. אחרי זה שווה לעשות שני דברים קטנים שהופכים דף לתרגול: להישאר מול הדף דקה בלי לגעת בו ולראות מה הוא מחזיר לך, ואז לסגור את היומן ולציין תאריך. הדף ממשיך לעבוד גם אחרי שסוגרים אותו, ולפעמים מה שהוא אמר יתברר רק שבוע אחר כך.
מה עושים אם עולה משהו קשה תוך כדי?
עוצרים. נושמים. אפשר לסגור את היומן והדף לא הולך לשום מקום. בשיטת "דפי נפש" לא עובדים עם החומר הכואב ישירות, אלא מתחברים קודם לחלקי הנפש החזקים ולמשאבים: אנשים שאנחנו אוהבות, מקומות שמרגישים בית, הורים ומשפחה גם אם כבר אינם. אם משהו כבד חוזר ולא מרפה, זה הרגע לפנות למטפלת מוסמכת, והדפים שיצרת יכולים להתלוות אלייך לשם.
שאלות נפוצות
איך מתחילים יומן ויזואלי בבית, בלי סדנה?
לוקחים מחברת עם דפים עבים, בוחרים כוונה אחת, מכסים את הדף בשכבת צבע, מוסיפים דימוי גזור וקו, ומסיימים במילה אחת. עשרים דקות מספיקות, ואפשר לעשות את זה על שולחן המטבח.
אילו חומרים צריך ליומן ויזואלי למתחילות?
מחברת עם דפים עבים, כמה צבעים שכבר יש בבית, מספריים ודבק וערימת גזירי מגזינים. חומרים מקצועיים אפשר להוסיף בהמשך, אם בכלל.
מה עושים כשאין השראה ולא בא ליצור?
מתחילים מהרקע במקום מהרעיון: צבע על כל הדף בלי כוונה. כשהדף הלבן נעלם, הפחד מתפוגג ודימוי ראשון כמעט תמיד מגיע אחריו.
כמה זמן לוקח ליצור דף ביומן ויזואלי?
בין עשר דקות לשעה. גם דף של עשר דקות הוא דף שלם, ותרגול קצר פעמיים בשבוע משפיע יותר מדף ארוך אחת לחודש.
מה כותבים ביומן ויזואלי?
לא כותבים בו במובן הרגיל, יוצרים בו. הטקסט הוא אחד משבעה אלמנטים ומגיע אחרון, לרוב מילה אחת או משפט קצר שעולה מהדף אחרי שהוא כבר נוצר.
האם יומן ויזואלי מתאים לכל אחת?
כן, גם בלי רקע באמנות. מה שכן דורש תשומת לב הוא עבודה עם חומר רגשי כבד: אם עולה משהו שלא מרפה, כדאי ליצור בליווי מקצועי ולא לבד.
יש רגע מסוים שאני אוהבת לראות אצל נשים בסדנה הראשונה. זה לא הרגע שהדף מוכן, זה הרגע שהמכחול נוגע בדף הלבן בפעם הראשונה והכתפיים יורדות… כאילו הגוף הבין לפני הראש שאין כאן מה לקלקל. פני לעצמך עשרים דקות ביום, קחי דף, צבעי מים, כמה דימויים וצרי משהו שמשקף בדיוק מה שאת מרגישה עכשיו. ואם את רוצה להבין קודם מה זה בכלל, קראי מה זה יומן ויזואלי, ומחכה לך גם שיעור מתנה בהרשמה לרשימת התפוצה באתר: visualjournal.co.il
באהבה, רקפת
תגובות אחרונות