קולאז' מרפא: למה בחירת דימוי עוקפת את המבקר הפנימי
קולאז' מרפא הוא יצירה מדימויים מוכנים, גזירי מגזינים, תצלומים ונייר, שנבחרים לפי משיכה ולא לפי היגיון ומודבקים על דף כדי לפגוש רגש שעוד אין לו מילים. הוא עוקף את המבקר הפנימי כי למבקר אין כאן מה לשפוט: היד לא צריכה לייצר את הדימוי, רק לבחור בו. את לא צריכה לדעת לצייר בכלל.
שמי רקפת הדר, אני מטפלת באמנות, סופרת ובעלת בית הספר להכשרת מלוות דרך ליצירה ביומן ויזואלי בשיטת "דפי נפש". רוב מה שכתוב בעברית על קולאז' הוא דפי הרשמה לסדנאות, ואף אחד מהם לא עוצר להסביר מה קורה בפנים ברגע שבו את מדפדפת במגזין והיד נעצרת על תמונה אחת… למה דווקא היא? ומה היא יודעת עלייך שעוד לא אמרת?
מה זה קולאז' מרפא?
קולאז' מרפא הוא שימוש בגזירה, בקריעה ובהדבקה של דימויים קיימים לא כדי ליצור תמונה יפה, אלא כדי לתת צורה למה שקורה בפנים. ההבדל מקולאז' רגיל הוא הכוונה: בקולאז' אמנותי בוחרים דימוי כי הוא מתאים לקומפוזיציה, בקולאז' מרפא בוחרים אותו כי הוא משך אותך, עוד לפני שידעת למה.
שיטת "דפי נפש" היא שיטה ליצירה ביומן ויזואלי שמשלבת עקרונות מעולם הטיפול באמנות, פסיכולוגיה יונגיאנית ועבודה רגישה לטראומה, בתוך מבנה פשוט של שבעה אלמנטים: כוונה, קסם המקריות, רקע, דימויים, צבע, קו וטקסט. בשיטת "דפי נפש" הקולאז' הוא לא טכניקה נפרדת. הוא יושב בכל אחד משבעת האלמנטים.
למה קל יותר לבחור דימוי מאשר לצייר אותו?
כי המבקר הפנימי שופט ביצוע. כשאת מציירת, כל קו הוא הוכחה למה שהיד שלך יודעת או לא יודעת לעשות, והקול שאומר "זה יצא עקום" או "את לא יודעת לצייר" מתעורר עוד לפני שהרגש הספיק להגיע לדף.
בקולאז' הדימוי כבר קיים. מישהו אחר צילם אותו, הדפיס אותו, ואת רק בוחרת. אין כאן ביצוע שאפשר להיכשל בו, ולכן המבקר נשאר בלי עבודה. את הבחירה מובילה המשיכה עצמה, והמשיכה מגיעה ממקום עמוק יותר מההיגיון: כחול של ים מתוך פרסומת, יד של אישה זרה, דלת פתוחה למחצה. את לא יודעת להסביר למה בחרת בהם, וזה בדיוק העניין.
ויש כאן עוד שכבה. בשיטת "דפי נפש" אחד האלמנטים הוא קסם המקריות: בוחרים דימוי כי הוא מוצא חן בעינייך, עוד לפני שאת מבינה למה. זה האלמנט שמשתיק את המבקר הפנימי בצורה הכי ישירה, כי אין דרך לטעות במשיכה.
מה ההבדל בין קולאז' מרפא ללוח חזון?
לוח חזון בנוי מדימויים של מה שאת רוצה שיקרה: הבית, הגוף, הטיול. הוא מתכנן קדימה, והבחירה בו מודעת לגמרי. קולאז' מרפא הולך לכיוון ההפוך. הוא לא שואל מה את רוצה, הוא שואל מה יש בך עכשיו, והבחירה בו פחות מודעת בכוונה, כדי שמשהו שעוד לא ידעת יוכל להופיע.
| לוח חזון | קולאז' מרפא | |
|---|---|---|
| השאלה | מה אני רוצה? | מה יש בי עכשיו? |
| הבחירה | מודעת ומתוכננת | לפי משיכה, בלי לדעת למה |
| מה יוצא | תמונת מטרה | דף שמפתיע את מי שיצרה אותו |
| מה עושים איתו | תולים ומסתכלים כל יום | פוגשים, מתארים, ושואלים שאלה אחת |
איך יוצרים דף קולאז' בשיטת "דפי נפש", צעד אחר צעד?
תצטרכי מחברת עם דפים עבים, ערימה של מגזינים ישנים, תצלומים או נייר עטיפה, מספריים, דבק וכמה צבעים שכבר יש בבית. עשרים דקות מספיקות.
- כוונה. שאלה או מילה אחת שהדף הזה מוקדש לה. לא תוכנית, רק כיוון.
- קסם המקריות. דפדפי מהר בין המגזינים ותלשי כל דימוי שמוצא חן בעינייך, בלי לעצור לשאול למה. מהירות עוזרת להקדים את המבקר. הדימויים האלה נכנסים לדף גם אם הם לא נראים לך קשורים.
- רקע. שכבת צבע ראשונה על הדף הלבן, בלי לתכנן. הרקע מכין אדמה לדימויים.
- דימויים. התחילי מדימוי אחד מרכזי, ואחריו הוסיפי עוד. אפשר לגזור בדיוק, ואפשר לקרוע ביד ולתת לקצוות להיות לא ישרים.
- צבע. מריחה של צבע שמכסה חלק מתמונה, או שמחברת בין שני דימויים רחוקים.
- קו. קו שעובר מדימוי לדימוי, או מסגרת סביב מה שחשוב.
- טקסט. מילה אחת או משפט קצר בסוף, אחרי שהדף כבר אמר את שלו.
לא חייבים את כל השבעה בכל דף, והסדר גמיש. המבנה נותן ביטחון, ואת חופשייה לזוז בתוכו.
מה עושים עם הדף אחרי שהוא מוכן?
לא מפרשים מהר. בשיטת "דפי נפש" פוגשים דף בשלושה שלבים, ובסדר הזה:
- הרגשה. מה הדף הזה עושה לי כשאני מסתכלת עליו? לפני כל הסבר.
- תיאור. מה אני רואה בו בפועל: אילו דימויים, אילו צבעים, מה גדול ומה קטן, מה מסתתר בפינה.
- שאלה אחת. שאלה פתוחה שלא מציעה תשובה, למשל "מה היה על הדף לפני שהדבקתי את הדימוי הזה, ומה השתנה אחריו?"
שימי לב במיוחד לדימויים שבחרת בלי לדעת למה. לרוב הם אלה שיש להם הכי הרבה מה להגיד, דווקא כי הראש לא בחר בהם.
האם קולאז' יכול להעלות דברים קשים?
כן. דימוי שנבחר בלי מחשבה יכול לגעת בזיכרון או ברגש שלא ציפית לפגוש. בשיטת "דפי נפש" לא נכנסים ישר לחומר הכבד. כל מפגש מתחיל בחיבור לכוחות ולמשאבים: אנשים שאת אוהבת, מקומות שמרגישים בית, רגעים שבהם היית חזקה משחשבת. דף קולאז' של משאבים הוא מקום טוב להתחיל ממנו.
אם עולה משהו שמציף, עצרי, נשמי, סגרי את היומן. הדף לא הולך לשום מקום. ואם אותה הצפה חוזרת בכל פעם שאת פותחת את היומן, זה סימן ליצור בליווי מטפלת, והדפים שלך יכולים להתלוות אלייך לשם.
שאלות נפוצות
מה זה קולאז' מרפא?
קולאז' מרפא הוא יצירה מדימויים מוכנים, כמו גזירי מגזינים ותצלומים, שנבחרים לפי משיכה ולא לפי היגיון ומודבקים על דף כדי לפגוש רגש שעוד אין לו מילים. המטרה היא ביטוי ומפגש עם עצמך, לא תמונה יפה.
למה קולאז' עוקף את המבקר הפנימי?
כי המבקר הפנימי שופט ביצוע, ובקולאז' אין ביצוע: הדימוי כבר קיים ואת רק בוחרת בו. כשבוחרים מהר, לפי מה שמוצא חן בעינייך ועוד לפני שהבנת למה, לא נשאר למבקר על מה להתלבש.
צריך לדעת לצייר כדי ליצור קולאז' מרפא?
לא. קולאז' הוא אחת הדרכים הכי פשוטות להתחיל ליצור ביומן ויזואלי בלי שום ניסיון, כי הדימויים, הצבע והקריעה עושים את העבודה גם בלי שליטה ברישום.
מה ההבדל בין קולאז' מרפא ללוח חזון?
לוח חזון מתכנן קדימה ומציג במודע את מה שאת רוצה שיקרה. קולאז' מרפא שואל מה יש בך עכשיו, והבחירה בו פחות מודעת, כך שהדף יכול להפתיע גם את מי שיצרה אותו.
אילו חומרים צריך לקולאז' מרפא?
מחברת עם דפים עבים, מגזינים ישנים או תצלומים, מספריים, דבק וכמה צבעים שכבר יש בבית. חומרים מקצועיים אפשר להוסיף בהמשך, אם בכלל.
איך מפרשים דף קולאז'?
לא ממהרים לפרש. קודם שואלים מה הדף עושה לך, אחר כך מתארים מה רואים בו בפועל, ובסוף שואלים שאלה פתוחה אחת. המשמעות מגיעה מתוך המפגש עם הדף, לא ממילון של סמלים.
מתי בפעם האחרונה נתת ליד שלך לבחור לפני שהראש הספיק להחליט? ערימה של מגזינים ישנים שמחכה במגירה יכולה להיות הדלת הכי פשוטה לשם, בלי מכחול, בלי כישרון, רק תמונה אחת שנעצרת מול העיניים ומבקשת להיכנס לדף. פני לעצמך עשרים דקות ביום, קחי דף, צבעי מים, כמה דימויים וצרי משהו שמשקף בדיוק מה שאת מרגישה עכשיו. אם את עוד שואלת את עצמך מאיפה מתחילים, כתבתי מדריך מלא ליומן ויזואלי ולשיטת "דפי נפש", ועל הפחד מהדף כשאין ניסיון בציור כתבתי במאמר על יצירה ביומן ויזואלי בלי ניסיון בציור. ובאתר מחכה לך שיעור מתנה בהרשמה לרשימת התפוצה: visualjournal.co.il
אם יהיו לך שאלות בדרך – אני כאן.
באהבה, רקפת
תגובות אחרונות