ארכיטיפים נשיים: מה הם, ואיך הם מופיעים ביומן הויזואלי?
ארכיטיפים נשיים הם דמויות פנימיות שחוזרות אצל נשים בכל תרבות. קארל יונג הכניס את המושג "ארכיטיפ" לפסיכולוגיה וטבע את המושג "הלא מודע הקולקטיבי". בדפים שלי ושל הנשים שאני מלווה אני פוגשת שוב ושוב את האם, המיילדת, המורה, המלכה והאמנית, וכל אישה נותנת להן צורה משלה. ביומן ויזואלי את נותנת לארכיטיפ גוף על הדף, בצבע ובדימוי, וכך את פוגשת אותו מחוץ לעצמך, כדמות שאפשר להסתכל עליה.
שמי רקפת הדר, אני מטפלת באמנות, סופרת ובעלת בית הספר להכשרת מלוות דרך ליצירה ביומן ויזואלי בשיטת "דפי נפש". כשמחפשים היום "ארכיטיפים נשיים" בעברית, מגיעים כמעט תמיד לאותו מקום: שאלון קצר, ובסופו תווית. איזו אלה את? איזה ארכיטיפ מתאים למותג שלך? התשובה מגיעה בתוך שלוש דקות, ואחרי יומיים אי אפשר להיזכר בה. אני רוצה להראות לך כאן דרך אחרת, איטית יותר, שבה הארכיטיפ מגיע אלייך מתוך הדף.
מה הם ארכיטיפים נשיים?
ארכיטיפ הוא דפוס אנושי בסיסי, דמות שחוזרת בסיפורים, במיתוסים ובחלומות של אנשים שמעולם לא פגשו זה את זה. ארכיטיפים נשיים הם אותם דפוסים בדמות נשית: האם, הבת, המרפאה, הלוחמת, המלכה, הזקנה החכמה. יונג הסביר את החזרה הזאת בלא מודע הקולקטיבי, השכבה המשותפת לכולנו, מתחת לסיפור הפרטי.
והנה מה שחשוב: הארכיטיפ עצמו אוניברסלי, אבל הדמות שמגיעה אלייך היא לגמרי שלך. האם הטובה של אישה אחת היא דמות רכה שמחבקת, ושל אישה אחרת היא אישה חזקה שעומדת בדלת ולא נותנת לאף אחד להיכנס. אותו ארכיטיפ, שתי דמויות שאין ביניהן שום דמיון, כי כל אחת גדלה בבית אחר.
מאיפה הגיע הרעיון של ארכיטיפים נשיים?
מיונג, ואחריו מנשים שהמשיכו אותו. יונג עצמו כתב על הארכיטיפים כדפוסים של הלא מודע הקולקטיבי, ועל האנימה, הדמות הנשית הפנימית. בשנות השמונים הפסיכיאטרית והאנליטיקאית היונגיאנית ג'ין שינודה בולן כתבה את "אלות בכל אישה", ובספר תיארה שבעה ארכיטיפים נשיים לפי אלות יווניות, בהן ארטמיס, אתנה, דמטר ואפרודיטה, כדי שנשים יזהו את הכוחות שפועלים בהן.
הרשימות האלה שימושיות ככיוון ראשון. הבעיה מתחילה כשהן הופכות לשאלון, ובמקום שהדמות תגיע אלייך, את נדחפת לתוך משבצת מוכנה.
למה מבחן ארכיטיפים לא באמת מזיז כלום?
כי מבחן מדבר עם החלק שכבר יודע את התשובה. את עונה על השאלות מתוך מי שאת חושבת שאת, מקבלת תווית שמתאימה בדיוק למה שכתבת, ושום דבר בפנים לא זז. ארכיטיפ גר בשכבה אחרת, זו שלא מגיבה לשאלון.
| מבחן ארכיטיפים | ארכיטיפ על הדף | |
|---|---|---|
| מי בוחר | את, מתוך רשימה סגורה | היד, כשהיא נעצרת על דימוי לפני שאת מבינה למה |
| מה מקבלים | שם וקטגוריה | דמות עם גוף, צבע וגודל |
| כמה זמן זה לוקח | שלוש דקות | חצי שעה של יצירה, ועוד כמה ימים של התבוננות |
| מה נשאר | תווית שנשכחת | דף מתוארך שאפשר לחזור אליו בעוד שנה |
אילו ארכיטיפים נשיים חוזרים ביומן?
הדמויות שאני רואה שוב ושוב בדפים, שלי ושל הנשים שאני מלווה, הן בדרך כלל אלה:
- האם הטובה דיה. "אם טובה דיה", בלשונו של ויניקוט, היא אם שטובה מספיק, גם בלי להיות מושלמת. היא מגיעה הרבה פעמים בדמות אישה אמיתית מהחיים, ולא תמיד זו שילדה אותך.
- המיילדת. זו שמלווה מעבר, לא עושה אותו במקומך. נשים שמלוות אחרות פוגשות אותה הרבה.
- המורה. הדמות שמעבירה הלאה את מה שלמדה, ולידה גם הפחד שאין לה מספיק לתת.
- הרקדנית. הגוף, התנועה, והחופש לזוז בלי שמסתכלים.
- האמנית. בהכשרת מלוות דרך בשיטת "דפי נפש" יש מודול שלם על האמנית הפנימית, ומפגש נפרד על הצל שלה, המבקר הפנימי.
- המלכה. הסמכות, הגבול, היכולת להגיד לא. גם לה יש צד צל, וכשקוראים לצל בשמו אפשר ליהנות מהסמכות שלה בלי לשלם על הנוקשות.
אף אחת לא "שייכת" לארכיטיפ אחד. בתוך אותו שבוע אפשר ליצור דף של המלכה ודף של הרקדנית, ושניהם יהיו נכונים.
איך פוגשים ארכיטיפ על הדף, צעד אחר צעד?
שיטת "דפי נפש" היא שיטה ליצירה ביומן ויזואלי שמשלבת עקרונות מעולם הטיפול באמנות, פסיכולוגיה יונגיאנית ועבודה רגישה לטראומה, בתוך מבנה פשוט של שבעה אלמנטים. אפשר להשתמש במבנה הזה גם כדי לפגוש ארכיטיפ.
תצטרכי מחברת עם דפים עבים, ערימת מגזינים ישנים, מספריים, דבק וכמה צבעים שכבר יש בבית. חצי שעה מספיקה.
- כוונה. הקדישי את הדף לדמות אחת. אפשר להתחיל משאלה במקום משם: מי הייתה האישה שלידה הרגשת בטוחה? מילה אחת או שאלה אחת מספיקה כדי לתת לדף כיוון, ומותר לו ללכת משם למקום אחר.
- קסם המקריות. דפדפי במגזינים ובספרים ישנים ותלשי כל דימוי שהיד נעצרת עליו, עוד לפני שאת יודעת למה. אל תתווכחי עם הבחירה.
- רקע. מרחי שכבת צבע ראשונה, הקרקע שהדמות תעמוד עליה. הרקע הוא המקום שלך בזמן שאת פוגשת אותה.
- דימויים. תני לדמות גוף: פנים מודבקות, צללית גזורה, צורה מצוירת או חיבור של כמה דימויים יחד. היא יכולה לתפוס כמה מקום שהיא רוצה.
- צבע. הוסיפי צבע סביבה. הצבע הוא האנרגיה שלה, ולפעמים הוא מספר עליה יותר מהדימוי עצמו.
- קו. ציירי את הקו שבינך לבינה: מסגרת, שביל, חוט. את מחליטה כמה קרובה היא תעמוד.
- טקסט. בסוף, תני לה להגיד משפט אחד. כתבי אותו לידה, בקול שלה, בלי לערוך, והוסיפי תאריך.
את לא חייבת להשתמש בכל שבעת האלמנטים בכל דף, והסדר גמיש. המבנה נותן ביטחון, ואת חופשייה לזוז בתוכו.
מה עושים עם הדמות אחרי שהיא על הדף?
קודם פוגשים אותה, ורק אחר כך מסבירים אותה. בשיטת "דפי נפש" יש לזה שלושה שלבים, בסדר הזה:
- הרגשה. מה הדף הזה עושה לי כשאני מסתכלת עליו, לפני כל הסבר.
- תיאור. מה יש עליו בפועל: מה גדול ומה קטן, אילו צבעים, לאן הדמות מסתכלת, מה בפינה.
- שאלה אחת. שאלה פתוחה שלא מציעה תשובה, למשל "מה הדמות הזאת יודעת לעשות, שאני עדיין לא?"
אל תמהרי לתת לה שם. ברגע שאת אומרת "זאת האם הטובה", את מחליפה את כל מה שיש בדימוי בתווית שכבר הייתה לך מראש. על ההתבוננות בדף אחרי שהוא נגמר כתבתי בהרחבה במאמר על קולאז' מרפא.
מה הקשר בין ארכיטיפים לצבע?
זה החידוש של השיטה שפיתחתי, "ארכיטיפים של צבע": מתחברים לארכיטיפ דרך צבע, ולא דרך שם. כל אחת בונה לעצמה מפת צבעים אישית, סידור משלה של הצבעים על שלוש האנרגיות שאיתן נולדנו, הליבה, הקשר והרוח, ומתוך המפה הזאת הדמויות מתחילות להגיע.
ופעמים רבות הארכיטיפ מגיע בדמות של אדם שאנחנו מכירות. כשעשיתי את התרגיל של שער הליבה, סבא שלי, שהיה רופא ומוזיקאי ושמר עליי כשהייתי קטנה, חזר אליי בדמות הארכיטיפ של "המלחין", ואמר לי: "יש לך את היכולת להלחין את חייך". לא בחרתי בו מרשימה. הוא פשוט עלה מהצבע.
האם עבודה עם ארכיטיפים ביומן היא טיפול?
לא. אני מטפלת באמנות, והשיטה נשענת על יונג, אבל עבודה עם ארכיטיפים ביומן איננה טיפול והיא לא באה להחליף אותו. אנחנו מניחות בצד את המילה טיפול ומדברות על ריפוי.
דמות שעולה מהדף יכולה לגעת בחומר ישן. לכן מתחילים תמיד מהמשאבים, מהחלקים החזקים והטובים, ורק מתוך הקרקע הזאת מתקרבים למה שכבד יותר. אם במהלך היצירה הלב דוהר, הנשימה מתקצרת או שאת מרגישה שאת לא לגמרי בחדר, הניחי את המכחול, הרגישי את כפות הרגליים על הרצפה וסגרי את היומן. כתבתי על זה צעד אחר צעד במאמר מה עושים כשעולה משהו קשה בזמן יצירה.
שאלות נפוצות
מה הם ארכיטיפים נשיים?
ארכיטיפים נשיים הם דפוסים פנימיים שחוזרים אצל נשים בכל תרבות. יונג הכניס את המושג ארכיטיפ לפסיכולוגיה וטבע את המושג הלא מודע הקולקטיבי. ביומן הם מופיעים כדמויות כמו האם, המיילדת, המורה, המלכה או האמנית, ומקבלים אצל כל אישה צורה אישית לפי הבית שבו גדלה, התרבות והאופי שלה.
איך יודעים איזה ארכיטיפ פעיל אצלי עכשיו?
לא דרך מבחן. שימי לב לדמויות שחוזרות בדפים שלך, לתכונה שאת מעריצה קצת יותר מדי אצל אישה אחרת, ולתמונה שהיד נעצרת עליה בלי שתדעי להסביר למה. אלה שלושה סימנים טובים יותר מכל שאלון.
מה ההבדל בין ארכיטיפ לאלה או לקלף טארוט?
האלה והקלף הם דימוי מוכן מתוך מערכת סמלים קיימת, והארכיטיפ הוא הדפוס עצמו. אפשר להשתמש בדימוי כשער כניסה, אבל הדמות שתופיע על הדף שלך תיראה אחרת מהתמונה שבספר.
צריך לדעת לצייר כדי לעבוד עם ארכיטיפים ביומן?
לא. קולאז', נייר קרוע, צללית וכתם צבע עושים את העבודה. דמות שבנויה מדימויים ממגזינים ומשפט אחד לידה היא דף ארכיטיפ שלם.
איפה לומדים לעבוד עם ארכיטיפים וצבע?
בשיטת "ארכיטיפים של צבע", שבה מתחברים לארכיטיפים דרך מפת צבעים אישית ושבעה שערים. ההכשרה בשיטה נפתחת ב-27.12 ונמשכת כחצי שנה, ולא נדרש בה ניסיון קודם.
האם עבודה עם ארכיטיפים ביומן מחליפה טיפול?
לא. היא לא טיפול ולא תחליף לו. מתחילים מהמשאבים, מתקרבים לחומר כבד רק בקצב שלך, וכשמשהו מציף עוצרים וסוגרים את הדף.
נסי דבר אחד השבוע. חשבי על אישה אחת שלידה הרגשת בטוחה. לא הכי קרובה, לא הכי אהובה, אלא זו שלידה היה לך בטוח. פני לעצמך חצי שעה, קחי מחברת, כמה מגזינים ישנים וצבעים שכבר יש לך בבית, ותני לה לעלות על הדף. היא לא בהכרח תהיה מי שחשבת.
ואם את רוצה לראות איך זה עובד בצבע, אני מזמינה אותך לערב פתוח של יצירה בצבעים, ביום שני 16.11 ב-20:00, בזום וללא עלות. לפרטים ולהרשמה לערב. ולמי שרוצה להעמיק בשיטה, הכשרת "ארכיטיפים של צבע", מחזור 3 נפתחת ב-27.12.
ואם יהיו לך שאלות בדרך, אני כאן.
באהבה, רקפת
תגובות אחרונות