לצייר בתים עם לי

תוכן הקורס

הרחב הכל

לצייר בתים עם לי 1 נושא

הרחב

תוכן השיעור

0% הושלמו 0/1 שלבים

לצייר בתים עם לי

לי מספרת קצת על המיני סדנה-

במאי אהיה בת 24, ובמהלך החיים הקצרים שלי הספקתי לגור ב18 בתים. אולי אפילו 19, לפעמים אני מתקשה לעקוב הורים שלי התגרשו בגיל צעיר ובתור שני ההרפתקנים שהם – הספקנו לעבור הרבה יחד. באופן בלתי נמנע הפכתי להרפתקנית בעצמי וגיליתי שבית הוא בעיקר סמל, הרבה יותר משהוא דבר מוחשי. בית הוא מה שאני בוחרת להפוך לבית שלי. בית הוא מה שאני מגדירה כבית. בית הוא מקום שאני מרגישה בו בטוחה, אהובה, מקום שאני מרגישה בו ״אני״.

אחד הבתים האהובים שאני זוכרת הוא הבית של חברה הכי טובה שלי, נגה. החברות שלנו גדלה בבית הזה, והמסלול לשם תמיד הרגיש כמו עוד סוג של בית. נגה עצמה היא גם סוג של בית עבורי.

אי שם ב2018 גרתי בדנמרק (בית אחד מתוך ה18), ולקחתי איתי את שני הספרים הראשונים בסדרה ״החברה הגאונה״ של אלנה פרנטה. הרבה מכן בטח שמעו על סדרת הספרים המופלאה הזו, או ראו את הסדרה שיצאה בעקבות הספרים. מזג האוויר הסקנדינבי השאיר לי זמן רב לבלוע את שני הספרים ונתקעתי בשיא המתח. אבא שלי בא לבקר אותי והביא איתו חבילה מרגשת מנגה – שני ספרי ההמשך בסדרה של אלנה פרנטה עם הקדשה אישית מהחברה הגאונה שלי. זה ריגש אותי אפילו יותר מהטחינה שאבא סחב איתו בין ארצות.

לכולנו יש את החברה הזו מהילדות, או האדם הזה בילדות, שמהווה עבורנו סוג של בית. ההליכה הזו מהבית שלי לבית של נגה היא הליכה שרציתי לנצור. עד היום אני מתגעגעת לבית הזה.

מזמינה אתכן להצטרף לשיעור דודלינג בו נאייר בתים- בתים מהילדות, בתים אקראיים, אולי כמה בתים נפוליטניים בהשראת החברה הגאונה. סמל הבית הוא ארכיטיפי, נעוץ בתוכנו. הרגיש לי תואם, בעיקר לאור תקופת הסגר הקרובה, שנלמד יחד איך לגוון את ארסנל הבתים שלנו